ההיום אתם זוכרים את הופעתי בפני בתי הקטנה פירינה גילי במונטיקיארי בשנת 1947...הייתה זו הופעה חשובה...זה היה אירוע גדול...זו הייתה סימן גדול עבורכם...הופעתי במקום זה, שנמשכה מאוחר יותר בפונטנלה, הייתה הזמנת האם השמימית הגדולה של האנושות, לתשובה, לתפילה ולחרטה...אולם, לא נשמעתי. דמעותי של צער ממשיכים לנופל על מונטיקיארי ועל העולם הזה, ללא מי שיעזר לי... הודעותי ממונטיקיארי נדחו ונעשו לבוז באנושות, וקריאותי האימהיות נדחות כך, עבור 'אלה' שהיו אובייקט לאהבתי הגדולה ביותר, וכך פתח פציעה גדולה ומכואבת בלבי הטהור.
ההיום באתי לבקש תיקון לחטא הגדול שבאנושות ביצעה בזלזול בהופעתי במונטיקיארי, כגברת הרוז המיסטית הופעתי במונטיקיארי, ללמד את התפילה של דמעות הדם, שאותה לימדתי כאן בקמפינאס, במדינת סאו פאולו, ברזיל, זמן קצר לפני כן, כך שבתפוצתה הגדולה ביותר תהפוך לתחמושת 'עצומה' עבור ילדיי האהובים, במלחמה נגד השטן וכוחות הרוע. אני באה בקרוב להצילו...לכלכם היום מברכתי פאטימה, מונטיקיארי וז'קאראי".