יום שני, 11 במרץ 2013

איך זה פוצע את לבבי...?

- הודעה מס' 55 -

כתבי, בתי, אני עמך, ישו האהוב עליכם.

בתי האהובה. כמה זה פוצע את לבבי לראות כיצד מבולבלים ילדי ה', גם עכשיו. מה אתם חוששים? מדוע רבים מכם צריכים עוד הכרה אנושית? את, בתי, נבחרת למשימה זו. על בני אדם להבין זאת. מי שאינו מודה בי, מי שלא פותח עצמו אלי, לא יכול להשתתף בשיתוף פעולה של משימתך, זה חשוב מדי כדי להיות מפריע או אף מנוע על ידי פרצופים אגואיסטיים. אם אתה רואה שזה לא נעשה מתוך אהבה, אז הפרדו.

בתי, בתי הקטנה והרכה שלי. את פתוחה מדי ל-"תקיפות" כאלה והיא פוגעת בך. רואה את נשמתך סובלת ומרגיש את כאבך. אני יכול לעבוד רק באנשים שנותנים לי כן (חוזרים על עצמם), רק אז יש לי השפעה. אם הכן אלי לא מוחזר, תפרדי מאותם אנשים, כי בהתנהגותם הם מנעים את זרימת האהבה שבה משימה זו מבורכת.

בתי, ילדתי היקר. אני עוזב את ההחלטה בידיך. אם תרגיש שהכרח להיות שינוי, ביצע אותו. שאלי ואנחנו נסייע לך. השאר לחלוטין באמון עם. אוהב אותך. אל תשאירי פחד. המשימה הזו תחזור ותפלל עבור ....... ומשפחתו.

תודה, בתי הקטנה והרכה שלי. ישוע האהוב עליכם תמיד.

ילדי. ילדתי היקר. אל תשאירי ייאוש כאשר קשיים באים. הכל לבדיקה. אמון. אמון במיוחד בבני. הוא יחליט (ישתקף) על כל דבר. הזמנים כהורים והתקפות על ילדי האהבה שלנו גוברות. אל תשאירי פחד. ידו השומרת של האל עליך ונותנת לך הגנה יוצאת דופן.

אל תיאשר, ילד יקר לי. אני, אם שמים שלך, תמיד אשה עם אותך.

אוהב אתך. לילה טוב.