יום שני, 23 ביוני 2025
ילדים קטנים, ליבי כבד בעצב, בזמן שהוא אמור לשמוח להיות שוב ביניכם.
מסר של מריה, אם הצדקה הנוצרית, לחנטל מגבי באביג'אן, חוף השנהב ב-20 ביוני 2025, הוכרז ישירות לקהל העולים שהיה נוכח בסיום התפילה בתחנה השלישית של צלב.
ילדים קטנים, נכדים, ילדים קטנים,
ילדים קטנים, אחרי שביליתי חודש בקמרון, אני חוזרת הערב אליכם בלב מלא עצב. ליבי כבד בעצב כשראיתי את הנטשה של המזבח שלי, כשראיתי את התנהגותם של אנשים מסוימים. בזמן שסביבי צריכה להיות רק טוב לב, אהבה וצדקה, היום אני מרגישה רק בגידה, זדון ושנאה.
ביתי, משרתתי, נגררת חסרות רחמים דרך הבוץ, והבעל שלה, בני, הוא גם קורבן לכל מיני רוע כי הוא חי על ידה.
חלק יגידו שהיא המקור של המסר הזה, אבל הם טועים. אני, מריה, אם הצדקה הנוצרית, מדברת כאם כועסת. ואלה שמעזים להציע שהבת שלי היא מקור ההודעה הזו ייפגעו בחרב של סנט מיכאל המלאך.
ביתי עבדה ללא לאות במשך חודש עם חברי הצוות שלה בין האחים שלך בקמרון.
יחד הם התמודדו עם הקור, העייפות, לפעמים רעב והקהל הגדול שעמד בפניהם בתקווה להתקבל על ידיי, מריה, אם הצדקה הנוצרית.
האחים שלך בקמרון היו מאורגנים ועובדים קשה; הם היו מאוחדים ועבדו בצדקה הגדולה ביותר, נחמה וחמלה לאחרים.
ואתם, מה אתם עושים? מה אתה עושה למזבח שלי? כלום. עזור לביתי, תמוך בה, עמוד לצדה שאליה אני מדברת; אתה לא עושה זאת. אז אני מבקש ממכם להתאושש לפני שיהיה מאוחר מדי. אני מתחנן בפני האב הנצחי להעניק לך את החסד לפתוח את עיניך ולחזור במצב טוב יותר.
ילדים קטנים, ליבי כבד בעצב, בזמן שהוא אמור לשמוח להיות שוב ביניכם. שנה את הלבבות שלך, שנה את דרך החשיבה שלך; השאר שנאה, שקרים, דיבה וזדון בצד. אל תתנו לכם לתמרן על ידי השטן וחזור לישוע, בני, כי יותר ויותר מכם סוטים מדרכו.
רחמו על עצמך, רחמו על הסובבים אתכם, רחמו עלי, אמכם, שאינה מפסיקה לדבר איתכם, שאינה מפסיקה לתת לכם הודעות, הודעות שנזרקות לפח לאחר קריאה בפומבי, הודעות שלעולם אינך מתבונן בהן, הודעות שאומרות לך לא מגיעות אליך, הודעות שאומרות לך שלא ממני ולא מחברתי הטובה מאוד פאדרה פיאו, ולא מבני ישוע שלי, אלא ישר מדמיונה של המשרתת שלי.
קחו דוגמה מאחיכם בקמרון, קחו דוגמה מעם הזה שיודע את הערך האמיתי של ברכות האל. קחו דוגמה מכומר זה, בני סס שלי, שאינו מפסיק לנסוע בערי קמרון כדי להכיר אותי, שאינו מפסיק לאגד המונים למרגלות גזע העץ שלי. קחו דוגמה ממנהיגי קמרון, שלאחר עבודתם אינם מהססים לבוא ולטפל במפעלי, לבוא ולדאוג לכל אלה שבאים לכרוע ברך לפני. אני מתחננת בפניכם, זהו הצעקה של אם לילדהּ, אל תנו לשמי למות כאן, כי כך יקרה אם לא תפעלו, כך יקרה אם תמשיכו להאמין בחרפה. כך יקרה, וזה מה שאני לא רוצה.
עשיתי את ארצכם, חוף השנהב, המדינה הראשונה שלי באימוץ. עשיתי את קמרון המדינה השנייה שלי באימוץ. זה לא תלוי בקמרון לתת לכם דוגמה; זה תלוי בכם לתת לקמרון דוגמה.
אבל אוי, אני מצטערת להגיד שאתם עדיין לא מבינים.
אני אוהבת אתכם, היו ברכוּים.