יום ראשון, 23 בפברואר 2014
יום ראשון של שישים ימים.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית בבית הכנסת בבית התהילה במלאטץ דרך כלי ודמותו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין.
"היום חגגו את יום ראשון של שישים ימים. היה עליכם לחוג מיסה קדושה זו לפי DVD, כי הכהן האהוב בני כרגע חולה. המיסה הקרבתית הקדושה הזו הביאה עליכם ועל אחרים זרמי חסדים רבים. רחוקים הם זרמים החסדים הללו".
האמא הקדושה הייתה מוארת בהירות, והיא הוחזקה תפילה כחולה בהירה שגילתה לנו. סמל התלת-אחד, ילד ישו הקטן, המלך האהוב הקטן, מלכת השושנים של הרולדסבאך ומעל הכל פסלו של ישו ומרים עם לביהם הבוער באהבה מוקפים בקוצים היו טבולים באור מבריק.
האב השמימי ידבר ביום ראשון הזה: אתם, ילדי, תתפצלו היום בימים אלה. שניים יעבורו לגטינגן ושניים ישארו במלאטץ. זרמי החסדים נשלחים מבית כנסת לבית כנסת, כי אתם מחוברים גם למיסה הקדושה בגטינגן דרך הטלפון.
אני אוהב אתכם כלכם ואני רוצה לתת לכם מילים חלוציות, כי אנוכי, האב השמימי, מדבר עכשיו דרך כלי רצוני, משמעתי וצנועי ובתי אן, שממש בארצי ומחזירה רק מילים שאינן ממני. אין דבר מהנה.
רעיי הקטנים האהובים שלי, תלמידים אהובים שלי, אתם תחוו את הרדיפות, העלבות והרשעות של בני אדם. אתם תיבזו, כמו שפאולוס גילה לכם היום בקריאה. כן, זה האמת, יקרי לי. אתם בדרך הנכונה, הדרך הצרה האמיתית, ודרכה זו קשה. אתם תשיגו את רמות הצלב. אך זכרו שאתם חלשים. בחולשתכם אני בא אליכם ואעזור לכם. רק בחולשתו הוא מתחזק.
אני אוהב אותך במיוחד כי אתה כאן לנוח לי. אף אחד מבני הכהנים שלי לא מנחה אותי, הנצלב. למעשה, הם מצליבים אותי שוב כי הם אינם מוכנים לציין את מסתי הקדוש של הזבח לפי פיוס החמישי בטקס הטרידנטיני. הם ממשיכים להחזיק באגודת האוכל במודרניזם בבתי הכנסת המודרניים ומאמינים שבשלהם ישתנה בניהם יישו המשיח. אבל לא, הוא לא יעשה זאת! במשך שנים רבות הורדתי אותו מהטאבונקולות של המודרניזם, כלומר היה עלי להסיר אותו משום שהעזה כך מאוד באגודת האוכל ובהקפדה שיש עוד תפוצה היום בידי הכהנים המודרניים. אני מזהר אתכם, בני הכוהנים האהובים שלי.
בן הכהני שלי כאן סובל ויכפר עליך כדי שתתחרט ותוכל להתחיל לחזור בתשובה. הצטרף לתוכנית והרצון של האב השמיימי, רק אז תהיה מוגן מהאירוע שעתיד לקרות. אחרת אין לך הגנה ואתה בידי הרע, כי לא יכול להניח את ידי עליך. אני, האב השמיימי, ביקשת ממך פעמים רבות לחגוג את הקדושה הזו של זבח, אך לא צייתתי לי, האב השמיימי. גם הבישופים הובילו את הכהנים לבצע מודרניזם זה ולכבד את ועידת וטיקן השנייה. הוא מביא לכם אסון, בני הכוהנים היקרים שלי, שאני רוצה להחזיר. אני מתגעגע לליבכם, כמו שגליתי עצמי לך פעמים רבות. אני רוצה להיכנס אל לבכם ולהזרימה את אהבתי אל לבכם.
הקדישו את עצמכם ללב הנקייה של האמא הקדושה, שמתגעגעת לחבק אותך בליבה האימית שלה. היא צופה באתך בדמעות דמים בעיניה ומעוניינת שתשליכו את עצמך לרגליי, האב השמיימי. אך רצונכם לא יכול להתקיים, כי רצון שלך הוא מה שמפריע לו עוד. נתתי לכם חופש הרצון ואני מחכה שהרצון החופשי הזה שתיתנו לי. תתנו את עצמכם אלי לחלוטין, רק אז הקיר ביןכם לביני נפרץ. הקיר זה עדיין מתעבה יותר ויותר, כי האלוהות לא יכול להגיע אליכם. אתם דוחים אותם. אף על פי כן, אתם גם דוחים את הסקרמנט הנבוך ביותר של המזבח. הנביא השקרי הזה כבר לא ברך לפניי, אך המאמינים עדיין מתלווים לנביא השקרי הזה.
אהובי בנדטו, איפה אתה? אנחנו מתגעגעים ללבך, ואתה לא חוזר אחורה. אתה לא בורח מהקונקלאביה הזאת, כי יום אחד, אם אני רוצה, הקונקלאביה תהפוך לעפר ותרדוף תחתיו. איפה לבך הנכון? פתחו אותו לדבריי, לאהבתי, כי הייתי על הצלב עבורך. גאלתיך מכל חטאיכם ועוונותיכם. התחרטו על כולם בלבך כולו ועשו הודאה קדושה טובה וחזקה, אז אוכל לחבק אותך שוב אל לבי. זה מה שאני מחכה לו. אנחנו, האב השמימי, עושים זאת תלוי ברצונך שתאפשר לי לקחת אתך בחיקי שוב. היכולת להבין כיצד האלוהות סובל, האלוהים השלישי? הוא רוצה לחדור אל לבך ולא יכול, כי אתה מנע ממנו דרך הפרימסון. אתה משמעת אותם ואני לא. תן לי את חייך! זבח אותו עבורי! אתה לא יודע אם אקח אותה מידך או שאישר לה לשרוד. זה תלוי ברצוני. עם זאת, אני רוצה שאתה תשים את חייך לרשותה. האתמוליות תלויה בזה. הייתם מאמינים ואותם באב השמיימי בטריניטי? הייתם מקדיש עצמכם לאמא השמים, ללבה הנקי שלה? אז אתה מוגן. ברח, אהובי בנדטו! זה הזמן שלך. תפוס את הקש כי אני רוצה להיות יכול להמשיך לשמור עליך ולא להשאיר אותך לרצונך.
אוהב אותך, בן יקר ובן כהנים, כמו שאנחנו אוהבת את כל בני הכהנים שלי ורוצה לזכות בכל לבם דרך כפרתך, בנדטו האהוב והקבוצה הקטנה ואחריו. על כל הכפירה שאתם סופרים, תודה ותודות לכל הסבל כי זה טובה לבני הכהנים שלי כך שהם רוצים לחזור בתשובה, לא יכולים לחזור בתשובה. רצונך עדיין מכריע.
אני אוהב את כל המאמינים שלי ורוצה לשחרר אותם מהמדרניזם. אך הם אינם רוצים. הם מאמינים שהם ממלאים את חובת השבת שלהם בכנסיות אלו והיא מספיקה להם: "אין צורך לנו בשום דבר נוסף, כי אין על-טבעי. אף אחד לא יכול לדבר מהשמים ואף אחד לא יכול לקבל מילים. אנחנו חייבים לדחות זאת. אנחנו חייבים לשמוע את הרשויות ולהתמקד במנהיג העליון מה הוא אומר ורוצה. זה פקודתינו. כך הם אומרים לנו."
וא מי מאמין בי, האב השמיימי, שאני מותר לשלוט על מנהיג העליון הזה? אנחי משלט עם שרביט ברזל. חייבתי לעשות זאת, כי אחרת בני הכהנה היקרים שלי ייפלו כמו פלוקים לתהום הנצחית. כמה מריר לאימה השמיימית, שרוצה לכבוש מחדש את כל בניה הכוהניים ולשכבן לרגלי.
איך היא נראית יפה היום, ואתם, חבורתי הקטנה, שעתידים להתחיל את המסע לגוטינגן, מוגנים ברכב שלכם. תלווה על ידי המלאכים, שאינכם רואים אותם, אך ידעים שהם לווים איתכם, ואימה השמיימית גם היא תהיה עםכם. כך כל דבר יקרה לפי רצון האב השמיימי, גם בגוטינגן. במקום זה תתחברו לתפילת הקודש של הזבח הטרידנטיני כאשר בני הכהנה שלי יהיו מסוגלים לחגוג אותה שוב, מאחר שהוא עדיין חולה.
יהודים היקרים, השמעו פקודות - גם בגוטינגן והחלו את המסע החזרה אם אני רוצה. האם זה יהיה בשבת או ביום ראשון, אגיד לכם. כך זה במזמור שלי.
יקרות קטנה, אל תפחד! בזמן הזה אתם שניים מוגנים לחלוטין ואוהבים. אתם שומרים כאן ומכינים הכל לבוא הקבוצה הקטנה מגטינגן.
אתם כלכם אוהבת, מבורכת ומוגנת על ידי האב השמיימי בטריניטי עם כל המלאכים ובפרט עם אם שמים שלך ומלכה המנצחת, כי היא תנצח את הרע. התאמצו והיו אמיצים ותהחזקו יותר ויותר דרך כישלונותיכם.
אני אוהב אותכם ומב�רך אתכם בשם האב ובשם הבן ובשם רוח הקודש. אמן. האהבה היא הגדולה ביותר! תשרוד הכל. אמן.