יום חמישי, 11 בפברואר 2010

חג הגבירה לורדס האהובה שלנו.

אבי השמים מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית וההתגלות של הסקרמנט המבורך דרך כליו ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. קהל גדול של מלאכים נכנס לכפלה הקדושה במהלך המיסה הקדושה וגם בעת התפילה בתפילת הווזר הקדוש, שהתארה יותר ויותר. הפעם הם אורגנו סביב האם המבורכת והם ברך על ברכיים, מבקשים ממנה לעזור להציל את הכנסייה כאם של הכנסייה ולתפלל עבורי, אב השמים. קרן החסד הגדולה נגעה ללבבה הקודש של בנה ישו המשיח, שגם הופיע. שני הלבבים הפכו לאדומים ומאירים במהלך המיסה הקדושה והאחדו. הילד ישו שלח את קרנו של חסד אל המלך הקטן של האהבה. הארכאנגל מיכאל הקדוש הכה בחרבו שוב בכל ארבעת ההכיוונים. ארבעה הבשרים הצביעו על ספר שהיה לספר החיים.

אבי השמים ידבר ביום זה: אני, אב השמים, מדבר עכשיו, בדקה זו, דרך כליי המוכן, המשמעת והענווה ובתי אן. היא שוכבת ברצוני ומדברת רק מילים שאינם מגיעים ממני.

היום, ילדי האהבה שלי, אתם חוגגים את החג של האם המבורכת, הטהרת הכול טהרות וטובה מכל טובות. ב-11 בפברואר 1858 הופיעה לראשונה בלורס. אתם חוגגים את זה היום. אני מצביע על ליבו של הבתולה הקדושה והאהובה ביותר, אם האלוהים. היא הטהרת הכול טהרות וטובה מכל טובות. בחרתי אותך לאם של הכנסייה, ותעזור לי להקים את כנסייתי מחדש. בעתה היא שוכבת לחלוטין בהרס.

האם אינכם מאמינים, יקרי ונאמני, שאשתי סובלת ביותר כאשר אתה נקראת 'מריה'? זה נכון, יקרים המאמינים שלי? היא מריה כלשהי? לא! זו אימי, אם האל או אם האל. בחרתיך מהעולם כהתגלמות בלי דופי. הוא מקבל ללא דופי. מה זה משמעותו לך, יקרותי? שתתפנו אל הטהורה והטהר ביותר מכל עם הכל, במיוחד אתם, בני הכוהנים האהובים שלי.

איך עומדת איתכם היום? עוד בתוך? אתם חיים טהרה או כבר חוברו לעולם הזה? כן! עם זו הטמאות והחטא הכבד והמעל זה אתם דורכים על מזבחי, - על מזבח הקרבן שלי. זה נכון? האם ניתן לקשר בין מזבח הקרבן שלי לבין שולחן הריחיים? לא! אין אפשרות לכך. ועדיין רבים מבני הכוהנים היום הולכים למזבח הזה של הקרבן ובאותה עת לשולחן הריחיים. כך אתם עוד במודרניזם, בני הכוהנים האהובים שלי. אינכם מאמינים באמתות השלמות שלי. גיליתיך אותן, - אמתותי. חייו בשלימות ופרסמו ואתרו! זה חובתך!

אם לא תפנו אל לב הטהור של אימי, לא תהיה טהרים. התפללו לה תמיד, שתתקרא מלאכי לכם, ושתהיו וידוי ראוי ותושעו. כמה מבני הכוהנים שלי שכבו בחטאים הקשים ביותר, - בחטאי המין וההומוסקסואליות. כמה מכהני היום מעשים את החטא הזה בעצמם. האם לא צריך לב אימי לדמות עליכם? הולך זה במקום התפילה של אימי, בהרולדסבאך, דמעותכם נדחו? היא לא בכתה עליכם, בני הכוהנים האהובים שלי? היא בכתה עליכם ואתם לא חוזרים אל ליבה הטהר והאימה. אתם ממשיכים לעשות את החטאים הקשים הזה ומתפלאים מה קורה בכנסייה המודרנית הזו.

האם לא הודעתי לכם שצריך לי לקחת את בני היקר ביותר מחוץ למקדשים של הכנסיות המודרניסטיות, כי הוא מטומטם על ידי כהנים טמאים באותן שולחנות הטחון - יותר ויותר? הם שכבים בחטא חמור ורוצים לעשות סעודה. ואתם, יקריי, האם לא מזהירים אתכם שהכל גם נכנעו לקומאניזם וקומאניזם?

מה אומר לכם הקונגרס של הכנסייה הקומניסטית? זה נכון? יכול הוא לשקר באמתי? האין הומוסקסואליות חילול קודש חמור? יכולים אתם לחוקק ולהסכים עליה עם הכנסייה הקתולית?

הראהו על הטהורים מהטהורים והנאים מן הנעים, - אימי, אם התריסוף! לכן היא אמי. ואני נתתי אותה לך לאם. האפשר עוד לקרא לה מריה? האינה מריה כלשהי עבורכם? לקחתם את המילה הזו מפרווטנטיזם. אל תאמרו לעולם מרים, כי אז גם תחטאו בחטא חמור! ידעתם שהפכה לאם האלוהים והייתה פעם מריה. כמה קשה הוא החטא בלבכם - כמה קשה.

היא אוהבת אתכם כלכם כאמא של הכנסייה, - אתכם, בני היקרים של הכהנים. מה עושים עם אמי היקר? כמה פעמים הופיעה במוקדי עליה, ואתם לא מזהירים אותה. האינה גם הופיעה בהרולדסבאך? ומה אומרים בני הכוהנים? "זה לא האמת. דמעותיה הן שקר." כמה קשה הוא החילול הזה, כי אנכי, אב השמים, אוהב את אמי מעל הכל.

ואין גם היא אימי שהיא בוכה עליכם, מאמיני היקרים שלי, שאינכם יוצאים ממקדשים אלו המודרניסטיים? אתם ממשיכים להישאר בכנסיות אלה. ובן זקני ישו המשיח רצה להזהיר אותך כדי שלא תצטרכו לחוות דברים גרועים יותר שם.

זה יהיה עוד יותר קטסטרופלי במורד הכנסייה המודרניסטית. זה לא עוד כנסייתי הקתולית, אלא דומה לפרוטסטנטיות. לכן, יקירי, באו למזבח הזבח שלי. ראו, שם מצוי סעודה זבחתי - סעודה זבחה טהורה, - רק זו הסעודה הזבחתי. אתם לא צריכים לעולם ללכת לשם, אף אם מסעודת האחדות נצרכת באותה עת. כך מסעודתי הזבח מוטמאת.

כמה אני אוהב אותכם, שאני רוצה להציל אתכם - להציל אתכם מהאסון הקרב. כמה כמרים לא משכו את תשומת לבכם למאורע זה הקרב. הם בטח לא מודעים לכם למודרניזם.

האם זאת אכן נקבעה בווטיקן II שיש לחגוג מסעודת האחדות? שהשולחן יטוח? שכל העם ישתווקו למזבחי? שאפשר לתת קומוניה בידיים? יקירי, מי השנה זאת? הכמרים! בני כוהנים שלי, שצריכים להנהיג אתכם. איפה הם מובילים אותך, יקירי האמונים? לטעות ובלבול. כמה לבבותם של אמא שלי ולבי סופגים. כמה לב אמא שלך דוהה.

עשו כפרה, ילדי! עשו כפרה על ראשי הכנסייה שלי, על רועי ועל אב הקדוש שלי בארץ - על הראש שכל כך לא מקבל את הודעותי ולא משמעת אותן.

בחרתי שליחים ושהם מכריזים את האמת שלי, - לא אמתם. הם לעולם לא יוכלו להיות גאויים כי אנכי מביש אותם. הם נשארים בטהרה, כמו אתכם, ילדי היקרי בגטינגן.

כל הכוהנים ישתלמו את הטהרה הזו ואז יבואו למזבח הקרבן שלי בטהרה זו. יהיו מאוחדים עם בני, ישוע המשיח. הם יחדשו עימו. זרים אלה של חסד יעברו לכל העולם.

וא כמה מעט חסדי שזורמים, כי כך מעטים הכוהנים מוכנים להכיר את הודעותי וללכת אחריהן. הם דוחים אותן כי רוצים לבצע סמכותם העצמית. הם לא הופכים לעניו ולא נראים אלי, האב השמיימי. כולם ילדי. עליהם ללמוד ענווה ולתמיד שלא להתעלל בגאווה. גאווה היא רעה. הרוע נכנס ללבם דרך הגאוניות שלהם וענווה לא יכולה לחדר. הם חייבים להיות מלאי בענווה, בקטנות זו. אין דבר מהם. אני לקח אותה בחיקי ואני מקדיש אותה ומאמי תוכל להניחה בטהרה ולצור אתה באהבה אלוהת.

היא אם הכנסייה וגם אימך שלכם, ילדי האהבה הנעימים שלי, בני הכוהנים שאמא רוצה למשוך ללב הטהר שלה. היא מבקשת על כסאי שיחזרו. ואיך היא אוהבת את כל הכוהנים. היא רוצה לאסוף את כולם בניה הכהן סביבה. אך כמה מעטים חוזרים.

תפלל ותרצו בליל התשובה הזה מיום שישי עד יום שבת. תפלו על כהני. אני אוהב אותם כל אחד ואחד, ומחכה באריכות נפשי לתשובתם. וכך אתם תחוו עמי כי אתם שם כדי לנחמו. מי יעזור לי אם לא אתם, ילדיי הנבחרים האהובים, שמתהלכים אחרי אמיתתי המלאה ומשתוקקים להודיות על ההודעות שאני נותן לכם. אתם מקבלים ממני הורות אלה, לעולם לא מידי קטנטנה שלי. היא כלל איננה מסוגלת להכיר ולהעביר הודעות כאלה. רק דרך ידיעתי ורותמי העברת אותן. היא חיה בצנע, בבצרות ובבושה. אתם, מאמיני, צפו בהם. האמן, ילדיי האהובים, והשובו! אני מחכה לכם! רוצה לברך אתכם עתה בטריניטי עם אם הכנסייה היקרתכם, כל המלאכים וקדושים, בשם האב ובן הרוח הקודש. אמין.

בורוך ומשובח תמיד ייתברך הסקרמנט הנעלה של המזבח לעולם ועד. אמין.