יום ראשון, 7 בפברואר 2010

סקסאזימה (תקופת הצום לפני).

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבנית הטרידנטינית הקדושה וההצגה של הסקרמנט המבורך בחדר התפילה בבית גוטינגן דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. כבר במהלך התפילה המרובה זוג גדול של מלאכים נכנסו לחדר התפילה הקדוש הזה. המזבח של מריה היה מאיר נורא ומלאכים בבגדי לבן וזהב צפו סביב אם האלוהים והנער ישוע. שני הלבבות היו מחוברים בקרן אור רחבה. גם הרוח הקודש בצורת יונה הייתה נוכחת. לפני המיסה הקדושה, המלך הצעיר נכנס לחדר התפילה עם אור בהיר שבו היו כוכבים כסף קטנים. הארכאנגל הקדוש מיכאל הכה בחרבו בכל ארבעת היעדים. הבשם ריח כמו ליליות ופרחי סגול. לפני ההלכה קיבלתי ריח סגול אינטנסיבי.

האב השמימי ידבר: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו ברגע זה דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעי ובתי אן. היא שוכבת ברצוני ונותנת את עצמה לחלוטין לי. אין דבר ממנה, כי היא כלי רצוני.

בני יקרי, בני בחירי, הקריאה הזו והבשורה היו מיועדים לכם. אני, האב השמימי, בחרתי אותן עבורכם היום. בני יקרים, צפו בקריאה זו. עד כמה חווה קדוש פאולוס? כן, הוא אף הוכה באבנים ונכה במוטות. הוא נכנס למצוקה המוותית הגדולה ביותר. הוא נזרק לכלא מספר פעמים. ומאידך, יצא מניסיונות הקשים והמבחנים הזו ניצחון. האם גם אתם, בני יקרים, לא רוצים לצאת בניצחון מכל המבחנים? צפו בקדוש גדול זה. עליו הוענקו חסדים רבים. למה, ילדי? כי הוא קיבל אותן החסדות. כי הוא שמע לקולי ולאמתי. הוא לא רק שמע וראה אותם, אלא השתקף בהם, ובכל מעשים עקב אחרי - אחרי אני, האב השמימי בתריסות. היה לו חולשה, בני יקרים? הוא מלא בחולשות והודה לי, האב השמימי. אך זו הצניעות שאיתחלתי ממנו, כדי שלא יהיה גאה וזדוני.

מה המצב היום, בני יקרים? לא נכנסה גבוהה וגאווה אל כנסתי, הכנסייה של בני ישוע המשיח, דרך רעייתי, ראשי הרועים והראש הראשון? אין שם השלטון לשלוט? אני, האב השמימי, אינני מבוקש, אלא שולטת עוצמתם של הרועים על העם, העם המאמין. הם נגררים בזרם החוסר אמונה הזה. המרדנות מתקדמת בצעדים עצומים. היכולתי לא להביא את חוויותיו של פאולוס? האם תאמנו ותבוטחו, בני יקרים, או גם אתם תרצו לפתור ולחקור כיצד אני עובד? בחולשתי שוכנת כחי.

זעירתי הכירה את חולשתה ואני נכנסת אל ליבה בכח אלהי. היא רגשה את זרמי חסדי. היא קיבלה זאת. היא לקחה על עצמה כל המשקל.

האם גם אתכם, יקרי לי, משמעים לדברי ומתרגמים אותם למעשים? האם גם אתכם עדים לנפלאותי? כמה אנשים כבר לחצו על אינטרנטי? זה כמעט 130,000. לא תשימו לב, יקרי לי? הלא נכנסו הודעותי לכל העולם? במדינות רבות הן כבר מתורגמות לשפת המקום. האם אלה לא דברי, אתכם רועי וראשי הרועים? האם עדיין מאמינים שאלו דבריהם של זעירתי? כמה עוד היגיון צריך לי לתת לכם? כמה סיכויים חייבני ליתן לכם להאמין בנפלאותי?

יקרי לי, האם גם זרעו שלכם ייפול על אדמת אבנים או בשיחי קוצים או תקברו אותו? בההודעות הללו, דרך אותן מקבלים את הוראותי, מכירים ברורה מאוד שזה אמיתתי ושהיא לא יכולה להיות זעירתי המוכרחת הודעות אלה כנביאה עצמאית. הדברים וההדודות הרבות, - היו יותר מ-700 בשנים אחדות, - האם עדיין רוצים לסרב להם? כמה עמודים כבר נכתבו ונפרסמו באינטרנט? - כבר יותר מ-3000. האם עדיין רוצים לסרב לכל דבר? האם עדיין רוצים לומר: "זהו נביא עצמאי שצריך להיבחן. צריכה אני, אב הכול, לעבור בחינה? הלא אנכי השדאי והאל הגדול, הכל-יכול ביןכם? האם מאמינים בכוחי ובעזתי ובכבודי בשוכנך, רועי וראשי הרועים? לא! כבר זמן רב שלא מאמינים בו.

מה עםכם, יקרי לי? האם אתם מכירים את אמתי לפני אחים פיווסיים אלה שאינם מאמינים, כן, שמעוני להרוס את ההודעות הללו ולשרוף אותן? הם אף דורכים עליהן. זה נכון? מותר לזרוק את הודעתי, הוראותי, לרוח? האם אתם מכירים את שליחי? לא! האם כבר קראתם וצייתם להודעות רבות ממני? לא, ילדי, לא ואפילו לא!

הם גם בוזים למנהיג הרוחני שלי שמניתיו עבור קטנטוני. כן, הם בוזים לו! האם הוא לא קיבל את איסור הוידוי הזה ברצון, שנאמר עליו ללא צדק? האם הוא לא קבל את הכריזמה לווידוי? כמה אנשים כבר זיכה אותם ונתן להם וידוי טוב ומכובד? מאות אנשים עמדו בתור לפני הוודאי שלו, כי הם רק רצו לקחת ממנו זה, - כמה כבר היו. ואתם, אחי פיווסיים שלי, האם אתם חושבים שזה צדק? האם גם אתם גירשתם את בני הכהן שלי מהכפלה שלכם? לא הייתם גם אתם הפרישים הללו, הסופרים והקנאים? למה אינכם מאמינים בהודעותי, באמתי, בהנחיותי? למה אין אתם מבצעים את ההנחיות האלה ומצווים אותן במידת הצורך? האם אתם גאויים מדי? האם הרע נכנס אליכם: קנאה, תסכול?

יקרי לי, אתם תשמשו עדות לאמתות אלה, לאמתותי, עם אחים פיווסיים גם עם אחים פטרוס שלי שאינם מאמינים בהודעותי, כי הם אינם מאמינים במיסטיקה. הם דוחים כל שליחים ושליחים ואומרים: "יש לנו את התנ"ך. זה משמעו הכל עבורנו." ואני, האב השמיימי, הייתי החשוב ביותר עבורכם? לא! אתם מסרבים אותי והנחיותי, - מיסטיקתי. עומק האמונה הוא מיסטיקה. הלב חייב לדבר איתך, יקרי לי, ולא רק המוח.

למה אתם שומעים לפקודת הבישופים שלכם כשהם לא באמת, כאשר הם גם דוחים אותי ואת מיסטיקתי? האם אתה עדיין מאמין ומודיע: "אני חייב לשמע לבישוף. נדרתי לו אמונים." אני רוצה לחזור ולומר זאת שוב, יקרי הבישופים שלי: למנו באמת נדרתם אמונים? ואתה, הרועים שלי, למנו נדרתם אמונים? לבישופיכם? לא! לי, האלוהות, האב השמיימי, נדרתם את נאמנותכם דרך הבישופים, דרך הראשים. האם תמשיך להאמין להם גם כשהם מובילים אותך לטעות? אולי לא תרצו להתעורר? האם כלכם רוצים ליפול לתהום כמו גלגלי שלג? כמה גדולה תשוקתי לנשמותיכם! כמה מהבחירים שלי בגטינגן כבר מכפרים עליך, - שנים הם.

בליל כל הכפירה בהרולדסבאך וויגראצבאד מושעות רבות נשמות. זה התפילות שהקריבו והכפרו. לא הרועים שלי שמעבדים אותי בלילה הכפורה ומכפרים. לא! אתם משכים אותם לטעויות.

התעוררו, יקרי המאמינים שלי! אני נותן לכם הוראות ואת כוח האלוהי שלי. הוא יעזור לך להתקדמות בקדושה אם אתה לא רק שומע את דברי אלא גם משמעת אותם ומדווח מהכאן, במיוחד עם אחים פיוס ופטרוס שלי. שם מתקיים הקורבן הקדוש שלי והרעיון הקטן שלי שלח אתכם. האם לא עליך לדבר מחמת התודה? האם תניח כל אחד לטעות, אף על פי שאתה יודע מה הוראותי?

אני אוהב אותך ואני רוצה למשוך אתכם כולם אל לבי וללב אם האלוהים הקדושה שלי, אם האם. היא אוהבת אותך. לה מותר לצרף אותך ולהותיר אותך להתקדמות בקדושה. תעסוקו בתכונותיהם והיו זהירים! הרוע סובב אתכם. הוא ימשוך אותך לאש הנצחית.

וא כך אני מברך אותך, היקרים שלי, אתכם, מאמינים שלי, אתכם, נבחרי וצאנתי הקטנה עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם אם החביבה שלכם, יוסף הקדוש, בתריסות האלוהים, האב, הבן ורוח הקודש. אמן. הזהרו! התחזקו והתאמצו! בניו סביבכם טירה שתהיה חזקה כל כך שאף אחד לא יכול לרעוד אותה. אמן.