יום שני, 17 בדצמבר 2018
הודעה מהגבירה מריה בהכנה ל-24 בדצמבר 2018
אחים ואחיות:
בפרק השני של העדוה שבו נזמנים להשתתף בשמחת לידתו של משיענו, אימנו הקדושה מפתיעה אותנו, וכמו האוויר שנפוץ ללא עיכוב, כך גם אמא שלנו מדברת אלינו ומגעת בלבבותינו ישירות.
ולבבנו היא מדברת קרובה יותר לכל אחד מאיתנו אישית ומשאלת אותנו להיכנס לאהבת הילד האלוהי ישוע, לאהובה האינסופית שבעינה הוא מציע את הצלה לנשמות מראש.
אמא שלנו באת פעם נוספת לפגוש אותנו ומנחה אותנו להיות רגישים, לאחיים אחד עם השני, להכיר בתכונות האלוהיות של האמונה (22 בדצמבר), התקווה (23 בדצמבר) ואהבה (24 בדצמבר), והיא מנחת אותנו ברכות לראות את הדוגמה שצריך ללכת אחריה כדי לעקוב באורח חייו של בנה האלוהי.
אור מריה
בנים יקרות ללב הפרה ללא דופי:
בקרבת הזכרת לידתו של בני, אני רוצה שילדי תתאחדו בלב אחד עם מטרה אחידה ולכן בכוח רוחני גדול יותר.
האחידות של עם האלוהים היא חיונית בעתה הזאת: ידיעה נדרשת - הידוע על עצמכם ועל צרכיכם, ובעת ובעונה אחת גם הידע בדבר האלוהי כדי שלא תבולבלו.
צריך להסיר את התעלות שבאות לפני בני כך שתרגישו אשמה בגלל הזנחה בהפרדה ממה שעולם.
בני יקרים, הדרך ארוכה באותו רגע כמעט נצחי...
כאמא אני יודעת שהאמונה בכל אדם גדלה דרך השמרית של האהבה לבני, בתוך ההמתנה, קרוב לסופה.
בית האב רואה כיצד ילדייו ממשיכים ללא תשומת לב, לכן, בתוך אינסופיות זו של
אלהים, אתה נוטל חלק באוכל האוכריסטי כך שכל אחד מכם ייכנס לקומוניה עם האמת הנצחית של אהבת האלוהות ובה, יהיו מסוגלים להיכנס לא רק בהמתנה חסרת זמן, אלא רק בהמתנה לאמת.
כבני אדם, לפעמים אתם מחכות בסבלנות ואחרת בחוסר סבלנות למימוש מה שבני ואשתי גילו לכם. שאלה רבות קיימות, התלהבות ברבים הופכת ליעוץ רע, החיפוש אחר משהו יותר מוביל אותכם בדרכים לא נכונות, אך הכל שהכרחיך נמצא בתוך כל אחד מכם.
הלב חייב לדעת איך להעריץ בהמתנה באמונה ואמונה בהמתנה. לכן, כדי שההמתנה לא תוביל אותכם ליאוש, אתם צריכים להיות שליחים העובדים ללא הפסקה, מבלי לעצור, לקחת טובה לשכנו. האדם חסר כל כך אהבה שהוא לא מזהה אותה ... להודות הוא דבר מהעבר שהאדם שכח; תאווה השתלטה על המוחות, הרגשות, התאוות, היעדים, הערכים והאדם נרדם בתוך ריקון פנימי.
לכן באתי לבקש ממך, ילדי לבי, ש יחד איתנו, במנזר, מקדש האהבה, תיכנסו אל מבט הילד הקטן שלי ותאפשרו
לעצמכם להיגעת על ידי זה שיעוד ליוולד ולא עוד דובר, אבל ללא דברים הוא המילה הנצחית.
לכן, כניסה למנזר שם ילדי נולד, היא כניסה לענוה של מי שיודע ומכיר, אך לא גאה, ולא מקבל חמלה, יודע שהנשמה מתפוחת ושהוא קל מאוד לאדם ללכת מהענווה לגאווה.
במנזר הכל קונה משמעות רוחנית: כל קטע עץ, כל שיבולת קמח, אבן אחת, קרן אור אחת שחודרת, צומח אחד גדל בין האבנים, הכל מעבר על ידי הווה בו בני ניזון ממני כך שבעתיד הוא יהיה הלחם האלוהי שירד מן השמים, משוש אנגלים ומאכל לנשמה.
ילדי שלי נראה ככה רך עד שהרגיש יוסף פחד להחזיק אותו בזרועותיו, והיה עם המעבר השנים שיעודף לו ללמדו לעבוד את העץ שאחר כך יהיה העץ הקדוש עליו הוא נתן עצמו לכל האנושות.
המעריץ הזה בשעה זו יעבור להיות נבוז כעת, כמו שמעריצים אותו עכשיו.
הוא נולד באנונימיות ומת לפני אלה שהרשיעו אותו למען ישועת המין האנושי.
האורווה היא תעלומה של ענווה וגדולה: ממלך לעבד ומעבד למלך לנצח ונצחים.
בנים יקרים ללב הטהור שלי:
זה 22, 23 ו- 24 בדצמבר אני רוצה שתתחילו לתוך התעלומה של האהבה האלוהית
שמקשרת את כל האנשים, ולבב אחד ביחד, באותם ימים בשעה 3 באחר הצהריים בכל
מדינה, הקריבו 15 דקות של שקט שבו תתבוננו בעבודתו ופעולתה.
אז, ב-22 בדצמבר:
אתם תצאו לחפש אדם רעב או אנשים רעים ולתת להם מזון גופני יחד עם המשפט הכתוב: ישו עומד לילד ולואה אתכם.
ב�-23 בדצמבר:
אחרי השתיקה והבעה אל עצמכם באור האמת, בשם
בני, תצאתו לחפש את מי שגוזל ממנו חופשי ותהיו מביאים לו אוכל מיוחד יחד עם המשפט הכתוב: ישוע יולד והוא צריך אותך.
ב-24 בדצמבר:
אחרי השתיקה והבעה אל עצמכם ללא מסיכות או מסכות:
- אם צריך לבקש מאח או אחותה סליחה, תעשו זאת מהלב:
אחרת, אל תשימו ידכם.
- אם הרגשת קנאה כלפי אח או אחות, אם דחת את אח או
אחותה והכנתם לכך, צאו לחפש אותו האח או האחות וומר להם שאתה אוהב אותם.
אז, צאו לחפש את הנקיים שהם נטולי הכל ואתן להם
מעיל, מה שבני סורף ממנו. תנו מעיל, כרית או אוכל לילד או לאחד
ליילדים ואמור להם שהבן שלי ישוע ואמא האהובה אותם ונותנת להם נשיקה, שזה מה שעקרים נתנו לבני, כדי לתקן את הבגידות שבהן אנושות פוגעת בבני.
לטרידואום הזה, אני מבקשת ממך להתכונן רוחנית ולהיתפלל עם
בית האב. בהשתתפות בתא הקודש, יתנו אלה שיכולים ורוצים לעשות זאת, לפני התריסגול הקדוש ביותר, את ההבטחה החזקה להתמיד בכל כוחם, בכוחותיהם וברחשיהם לשנות ולהתחדש כאדם חדש עתה ועד עולם.
בשעה 12 בלילה בכל מדינה, עם ענווה אמיתית, יתפלל כל אחד אל ילדי האל לפני המזבח או שם שהם נמצאים, וינחלו עצמם לו כילדיו המושמעים ושעבדיו הנאמנים
הוא הילדים האהובים של לבי הבלתי נטול עוון, תהא חג המולד הזה לאחד נוסף בין התחייבויותיכם, שוכחים את בני.
ילד ישוע האדויר שמושתק במזבח, מבט עם אהבה אלוהית על זה שבא לחרוץ אותך.
יילדי הלב הטהור שלי, תהא חג המולד הזה לאחד נוסף בין התחיות שלכם, שוכחים את בני.
<и>ילד ישו הנערץ שישב בשקט בארון, מבטך אל מי שבא להעריץ אותך עם אהבה אלוהית.
באתי להעריץ אתך שלא תסתיר ממני חטאיים, שתהיה דעתי כלי של רוע אלא אור שהדף חשיכה.
לא אני רוצה לזרוח אלא שתזרח באהבתך בחיי ובכל האנושות.
אמן.
אשריך בתוך בטני כאם האנושות; לפי תכונת אלוהים נתי לי ידי לתמיכתה. אהבתי בך...
מריה אם
הוֹד מַרְיָם הַטְּהורָה, נולדה בלי חֵטְא
הוֹד מַרְיָם הַטְּהורָה, נולדה בלי חֵטְא
הוֹד מַרְיָם הַטְּהורָה, נולדה בלי חֵטְא