יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

יום בנדיקטוס הקדוש - הודעה שניתנה לראויה מרקוס טאדו - בהשתקפויות ביאקראי - SP - ברזיל - בתאריך 08.04.2007

חמישי באוקטובר 5 - יום קדוש בנדיקטוס - נרפא על הודעתו שנמסרה לראויה מרקוס טאדו - בהשתקפויות ביאקראי - SP - ברזיל

ביאקראי, 8 באפריל, 2007

סעודת יום ראשון של הפסחא

הודעות מגבירתנו - קדוש בנדיקטוס וקדושה ריטה

נמסרו לראויה מרקוס טאדו טיישירה

הודעה מגבירתנו

"-מרקוס, בני ברכתי אותך שוב היום עם כל הברכות הרשמיות של לב פניני לי, אשר ביום זה נרגע ונחם לראות לפני עיניים את בני האלוהים הקדוש שעלה מהמתים, זוהר יותר משמש!"

אני מברכת כל בנים שלי שבאו היום, אני מברכת אתכם כולם ברגע זה. ילדי יקרים, המשיכו בכל התפילות שאמרתי לכם לעשות, כי הן מיבשות מאוד דמעותי ומוסרות את הקוצים של כאב מלבי. ממשיכו להתפלל ילדים קטנים, כי בשנה זו יש לי תוכניות גדולות עבורכם, אני רוצה לעשוך קדושים גדולים, אך צריך שיתוף פעולה שלכם, התפילה שלכם, הכניעה והרצון לשמוע את קולי. לכן אני רוצה שתתפללו, שתעשו תהלוכות על ידי התפלה בכל יום עם חוטים של תריסרי הבקשות הבאות:

"לב אלוהי של ישו, תספק, שאני אהיה קדוש גדול, לשבחך ולשבחה של אם הקודש הקדושה ביותר."

אם אתם מתפללים כך ילדי קטנים, אני מבטיחה לכם שבן אלי, ישו, יתן לכם חסדים רבים ועזרה כדי שתוכל להתקדם ולעלות בקדושה. אני רוצה קדושות גדולות ממך, אני מצפה דברים גדולים ממך! אתם מאוד אוהבים על ידי האדון ואינך יכול להישאר סטטי בחטא. הדברים של העולם אינם לכם, הדברים של שמים הם לכם. שמים כבר בחרו בכם ילדי קטנים, הכל שצריך עכשיו זה שתבחרו את שמים ואת מה שהם רוצים ומתכננים עבורכם."

המשיך להתפלל את תפילת הרוזרי הקדוש כל יום, ממשיך עם כל התפילות שאני נתתי לך והצהירתי עליהן לעשות. לבי הטהרתי ניחם מאוד ממך באותם הימים גם לבו של בני ישוע.

היום אני שופך עליך את הברכות הנדיבות של לב הטהרתי והמציל, פרי צערי ודמעות. "

הודעה מיקוט ברנרדו

"-אוהבי מרקוס, אני בנדיקט שמח מאוד לראות אותך שנית היום. כמעט שני חודשים עברו מאז שאני וריטה באנו עם גבירתינו והגברת הגדולה, לברכך ביומולדת שלך. ואujourd'hui, אני שמח מאוד להיות יכול לבא ולברך גם את כל האנשים הנוכחים."

התפלל תפילת הרוזרי הקדוש... הרוזרי הביא אותי לגן עדן, לא כך רבים מהנסים שלי הביאו אותי לגן עדן, אלא תפילת הרוזרי הקדושה!

כמה אהבתי את תפילת הרוזרי הקדוש! התפללתי אותה במערות שבהם גרתי ואז גם במנזר. אהבתי לבלות שעות רבות בתפילה לרוזריו ללא כל דבר אחר רצוי או מתאוה.... עבורי, תפילת הרוזרי הקדושה, היה כמו כוורת דבש טעימה ומתוקה, שהרגישה את נשמתי והציתה אותה באהבה לאלוהים ולמריה סנטיסימה.

כמה פעמים ביקרה אותי במהלך תפילת השרשרת הקדושה, כדי להראות את הערכה וההעדפה שלה לתפילה זו הקדושה ביותר שיש לה כוח להציל ולהיות חזקה.

גן עדן... גן עדן הפך קרוב ומגיע לי, הודות לתפילת השרשרת הקדושה! כמה חסדים נתנה לי תפילת השרשרת הקדושה! כמה ברכות ואורות רוחניים נתנה לי תפילת השרשרת הקדושה! אני מאוד מודה לתפילת השרשרת הקדושה! אני מודה ביותר למלכתי ולגבירתי שנתנה אותו לנו, שנתנה אותו לכל האנושות!

אני רוצה שתשרף באהבה לתפילת השרשרת הקדושה! אני מעוניין שתתפללו אותה בנאמנות ובעזרת! בכל פעם שאפשר על ברכיים ושופכים דמעות של הודיה לגבירה שהניחה אותו לכל האנושות.

תפילת השרשרת הקדושה היא הטעם הגדול ביותר, הפרס והמתנה הגדולה שוירג'יניה הקדושה נתנה לעולם לאחר שהדבר התגלם בבשר.

אכן! בכל חרוז של תפילת הרוסרי אתה יבש דמעות מאמה הקדושה ובעת ובעונה אחת מקבל ממנה חסד חדש. כל פעם שאתה נושא את המילים המבורכות והנפלאות האלה, מילות קודש "ההויה מריאם מלואה בחן," קרן של חסד תזלוג מהבתולה הקדושה ותרד על נשמותיכם.

התפלל את הַתִּפְלָה הַקְדושהׁ, התפללו גם כל התפילות שבה נתנה לך, כי תפילות אלה מושמדות את השטן והשדים וגרמות לנשמות רבות להימלט ממחוזקותיהם ולהתגלות וליהנץ.

אני בנדיקט נותנת לך שלום, אני עוזבת אתכם בשלום, ואני מבטיחה לכם הגנה תמידית. לאלה שבאים כאן למקום הקודש הזה תמיד ושהיו תמיד כאן ברגליים של האדונה ונחמים אותה, אתם אחיי, אתם הנגדים על ידי, אתם רכושי.

ואני אצור אותכם ואשמור עליכם ככה.

שלום..."

הודעה מיקטריתה הקדושה ריטה מקאסיה

"-מרקוס... ברוך מרקוס, אני ריטה מקאסיה, שפחת האדון ושל מרים הקדושה, ריטה של הצרות והצרות של האדון ואשת המלכה, אנחנו נותנת לך את ברכתי היום ואף לכל הנוכחים גם את ברכתי... אהבו את הפסיון של ישוע, תפארוה יותר, התבוננו בו יותר. עשו במיוחד ביומיים שישי כבוד מיוחד לפסיון של ישוע ולהערצה לצלב הקדוש. ניסו להרהר בכל יום שישי בטיהורים של אדוננו ישוע המשיח, ניסו כל יום שישי גם להרהר בצרות של גברת הצרות. הפסיון של המשיח הוא הספר הקדוש הגדול ביותר שקיים, בו יש לקחים לכל האנשים ולכל המצבים בחייהם.

בפסיון של ישוע אני מצאתי את כל שמחתי ואת כל השלום שלי.... בפסיון של ישוע אני מצאתי את כוחי ואהבתי כולן.... בפסיון של ישוע ומריה אני מצאתי את ניחומי וכל שמחתי....

גם אתם תמצאו זאת, אם תקדישו כל יום שישי להרהר בצרות של אדוננו ואמא הצרות, לפחות עשר דקות קטנות.

ניסו... ניסו בשבתות לקדש את אחר צהריים של שבת לגבירת הצרות כפי שהיא ביקשה ממךם אתמול. צייתו להודעות אלה של אם האלוהים, ותקבלו את ברכת אלוהים בנפשותיכם ובחייכם...

אמנם, אומר לך, כל מה שתבקשו בצהריים של שבת בתפילה ותרופה לגבירת הצרות, יינתן לכם, ככל שאינו נגד רצון אלוהים ולא מוביל את נפשותיכם רחוק ממנו. כל מה שתבקשו בצהריים של שבת בתפילת צהרי השבת, תיתן לך גבירת הצרות, ואדוננו ישוע המשיח יתן לכם, כי הוא רוצה יותר מכל לראות את אם קודשו מנוחה-אהובה על ידי כל ילדיו.

מקום זה קדש, כאן נוגע השמים בארץ, קדושים ומלכים מיישבים ומגורים במקום הזה לילה ויום. בואו פה והצטרפו אלינו בתפילה שבאחד הקורוס נחללו אלוהים, מברכים את שמו ושם אם קודשו ואוהבים ומנציחים אותם באהבה מיוחדת, אהבה והקדשה.

באמת אומר לך, כל אחד שמגן על המקום הזה באמצעות הצלת נשמות אחרים, יקדם את נשמתו להצלה. אני ריטה, אגן עליכם, תמיד אשעיר לכם, התפלל לי יותר, זכור אותי במיוחד, ב-22 של כל חודש וזכר בנדיטו במיוחד ב-4 של כל חודש עם תפילות מיוחדות. ביום זה דברו איתנו יותר, התפללו אלינו, באו לרגלי צלמיותינו כך שנוכל למלא אתכם בחסדים... אין חסד יידחה שם, תקבלם גישה חופשית ומלאה לכל אחד מהם, תאסף כמה חסדים שאתה יכול לשאת, כמה חסדים שאתה יכול לקצור....

באמת אומר לך, השתקפו עלי בסבלנות בקבלת סבלות ובהתאמות לסבלות, עם הצרות והכאבים של החיים הזה. החיים עוברים במהירות וסבל וצער לא יימשכו לנצח אם אתם יודעים כיצד להשתמש בהם לטובתכם ולטובה על ידי קבלתם כאמת מדרגות בקנה הקודש, אשר מובילות אותך ל-גן עדן.

עכשיו מברכים אתכם כלכם ומבקשים לכם שלום..."

קדוש בנדיקטוס המור

לידה: 31 במרץ 1524 בסיציליה, איטליה

מוות: 4 באפריל 1589 בפאלרמו, איטליה

חג ליטורגי: 5 באוקטובר

קדוש פטרון: של טבחים

הקדוש בנדיקט OFM (סיציליה, 31 במרץ 1524 - פאלרמו, 4 באפריל 1589) (הקדוש בנדיקט השחור או הקדוש בנדיקט האפריקאי או הקדוש בנדיקט המורי).

גרסאות מסוימות אומרות שהוא נולד בסיציליה, דרום איטליה, ב-1524 למשפחה ענייה והוא צאצא של עבדים מאתיופיה.

גרסאות אחרות אומרות שהוא היה עבד שנלכד בצפון אפריקה, דבר שהיה נפוץ מאוד בדרום איטליה בתקופה זו.

במקרה זה, הוא יהיה ממוצא מורי ולא אתיופי.

בכל מקרה, כולם מספרים שהוא קיבל את הכינוי "מורי" בשל צבע עורו.

הוא היה רועה צאן וחקלאי.

בגיל 18 כבר החליט להקדיש את עצמו לשירות האל, ובגיל 21 קראו לו נזיר מהאחים הארמיטים של פרנציסקוס מאסיזי לחיות עםהם והוא הסכים.

הוא נשבע על עוני, צייתנות וטהרה, והלך ברגליים יפות ברחובות ושכב באדמה ללא כיסוי.

מנזר שבו חי קדוש בנדיקטוס

הוא היה מאוד מבוקש על ידי העם, שרצו לשמוע את עצתו ולבקשו תפילות.

למלא את נדר הצייתנות שלו, לאחר 17 שנים עם הארמיטים, הוא מונה להיות טבח במנזר.

תפילתו, חכמתו וקדושתו הובילו את אחיו בקהילה לבחור בו כראש המנזר, אף על פי שלא ידע קרוא וכתוב ולא היה כהן.

אחיו ראו אותו מאיר על ידי הרוח הקדושה, שכן הוא עשה נבואה רבות.

בסוף תקופת כהונתו כראש המנזר, חידש את פעילותו במטבח של המנזר עם צניעות רבה אך גם בשמחה.

תמיד דאג לאלו שדלים ממנו, למי שלא היו להם אפילו את מזונם היומי, והוא לקח חלק מהמזון מן המנזר, הסתיר אותן בתוך בגדייו והביא אותם לרעבים שהמלאו את רחובות הערים.

המסורת מספרת שבאחת ממסעות אלה, הנזיר הראשי החדש של המנזר גילה אותו ושאל,

"מה אתה מסתר שם תחת כיסאך אחי בנדיקט?"

והקדוש ענה בענוה, "ורדים אדוני!" ופתח את הכסואה, ואכן נראו ורדי יופי גדול ולא מזון שממנו חשב הנזיר הראשי.

קדוש בנדיקט מת בגיל 65 ב-4 באפריל 1589 בפאלרמו, איטליה.

על דלת תאו של המנזר סנטה מריה די ג'זו בפאלרמו יש לוח עם כתובת בעברית המציינת שזה היה התא של קדוש בנדיקט ותחתיו התאריכים 1524-1589, כדי לציין את תאריך לידתו ומותו.

כמה סופרים מציינים את שנת 1526 כשנת לידה שלו, אך הנזירים של המנזר סנטה מריה די ג'זו רואים בתאריך 1524 כהתאמת.

כל שנה אחרי הפסחא יש תפילה ומשתה לכבודו בעיר הפורטוגזית קובל, נפה של סנטה קומבה דאו.

סיפור נוסף

זה השנה 1589. בתא דל בעיר המנזר הפרנציסקני של סנטה מריה די ג'זו, שלושה קילומטרים מפאלרמו, דרום איטליה, המורשע צופה באחי הקונבנט, איש בלתי מוכשר, עושה כמה תנועות על משכב הכאב שבו הוא במשך שני חודשים.

פניו, שהוזנו מהעצבות של 63 שנות פעילות אפוסטולית אינטנסיבית, מתאירים במועד מסוים. פיו נפתח ועיניו הופכות קבועות ומצויות. "זה הסוף, האח עובר את סף הנצחות," חשב המורשע. והוא רץ לקרוא לנזירים אחרים לתפילות האחרונות עבור המת.

החולה, עם זאת, כאשר ההשתאות מסתיימת והמטפל חוזר, אומר לו: " אל תדאג. אני אתן לך לדעת את היום ושעה מותי. אני אשכח ב-4 באפריל ".

על כך המורשע עונה, " תדמי, אחי, כמה ימלא בית זה!"

כי ידע היטב את התפארות הנכבדת של הקדושה של האח הזה, שהייתה גדולה בכל מקום, עוד בעודו בחיים, עד שמעט מאוד ניתן למצוא דבר דומה בהיסטוריה של הכנסייה."

- " תוכל להיות בטוח, שאין אחד יבוא," הבטיח לו הקדוש. שתי הנבאות התגשמו עד אחרון פרט.

בפועל, ביום מותו וקבורתו היה זרם גדול של אנשים לחג הדיבין בכנסייה של רוח הקודש בשולי פלרמו, ולכן לא בא אף אחד אל המנזר.

ביום המועד קיבל הקדוש את הנחמה מסקרמנטים הכנסייה: הודה, תפילה, שמן מיסטריוני, כולל ברכה אפיפיורית.

החולה יושב במיטתו ומציץ לשמים, מתפלל ומחשבת. הוא מזמין את קדושיו: פרנציסקוס מאסיזי, מיכאל הארכאנגל הקדוש, והשליחים פטרוס ופאולוס הקדושים.

ברגע מסוים במהלך התפילות, לאחר חזון של אורסולה הקדושה, בנדיקט - זה שם החולה - קורא בקול רם: " אל ידיך אדוני משלמת את נשמתי ". אז הוא שוכב, סוגר את עיניו ומשחרר את נשימתו האחרונה.

עצמות: בגד שנלבש על ידי בנדיקט

באותו רגע, לא הרחק משם, בנדיטה נסטאסי, בת 10, אחיינית הקדוש, שצפתה בירון שנכנס לבית, שמעה את קול דודה:

- " בנדיטה, את רוצה משם דבר מה.

- " משם, איפה, דודי?" - שאלת הילדה.

- "מגן עדן, בתי" " - השלימה הקול המוכר. וירון הקטנה נעלם...

קדושנו הנודע בנדיקט השחור נקרא בנדיקט מסן פילאדלפו, שכן זה היה שם המקום (היום סאן פרטלו) קרוב למסינה (סיציליה), שבו נולד ב-1526. הוא היה בן לעבדים אתיופים שנרכשו על ידי משפחת מנאסר.

ידוע כי הקדוש היה רועה, ולאחר מכן הפך לאנחור. כדי לציית לפקודת האפיפיור, הצטרף מאוחר יותר למסדר הפרנסיסקנים כאח לבן בקונבנט של סנטה מריה דה חסוס, בסמוך לפאלרמו.

שם הוא נודע כאיש פלאים במטבחו, שכן לעיתים קרובות ירדו מלאכים מגן עדן כדי לסייע לו בהכנת האוכל.

אף על פי שלא היה סופר ולא היה אלא אח לא-מסדר, כה היו המתנות והחרות שבה חסד האלוהי לבש את נשמתו, עד שנבחר להיות ראש ומאמן צעירים של המנזר.

בעקבות דוגמה של האב הסראפיקוסי קדוש פרנסיס, מייסדו, המספר הרב של הנסים והפלאות שנעשו בחיים על ידי בנדיקט הקדוש מהווים גם הם פיאורטי אמיתיות. אין זה אפשרי לציין את כלם. הכל שיש לנו לעשות הוא לציין לפחות אחד או שני.

ריפוי מסרטן

לפני שהתיישב במנזר סנטה מריה, חי בנדיקט חיים של עריקות בנזנה במשך שמונה שנים ובמנקוזה באזור פאלרמו.

לכן שמם כקדוש היה גבוה. יום אחד, כשעבר דרך מנקוזה, הוא נקרא לבקר אישה חולה בקוטג'. "אני לא יכול לעשות הרבה עבורה, כי אינני כהן. אך אוכל לבוא ולבקרה ולתפול עליה," ענה.

"עזרי אחי," צעה האישה הענית, שנגסה מסרטן בחזה שלה שפרץ מאוד. "תנו לי ברכה בשם האל!"

נרגש מהכאב של האשה החולה והצער של קרובי משפחתה, הקדוש התקרב למיטה, תפל עם כל הנוכחים, עודד את האישה החולה להאמין באלוהים, ואז, לפי בקשתה, ציין את סימן הצלב על הפצע בחזה שלה. מיד היא נרפתה, והותירה אותה רק עם צלקת !

זמן קצר לאחר מכן, בנדיקט נסוג כדי להימנע מכל הודיה או שבח.

תחיית המתים

פעם אחת, ארבע נשים מפאלרמו - אולליה, לוקרסיה, פרנצ'סקה ואליאונורה, האחרונה עם תינוקה בן חמשת החודשים בחיקה, באו לביקר את הקדוש במנזר סנטה מריה.

בדרכם חזרה לעיר, עדיין קרוב למנזר, הפך העגלה והדק את הילד, שמת מיד. האחים באו לסייע להם, ובנדיקט נתקל בתמונה המגרעת של אם חובקת גוף התינוק השפל.

בנדיקט התקרב אליהם ואמר, "הפסיקו לבכות. הילד לא מת; אתה יכולה להניק אותו."

אלה סביב חשבו שהקדוש חולם. עם זאת, מיד כשהאם צייתה לו, התינוק החל לחייך, והשאיר את כולם מתפלאים.

אירוע דומה קרה לבנו של ג'ון ג'ורג' רוסו. בעודם מבקרים במנזר עם אשתו ואחרים, העגלה בה נסעו נפלתה מגשר והילד נדרס.

"יש לך אמון גדול בגבירתנו. נעשה תפילה." הפנייה לזכות הגברת הקדושה, למען זאת, הייתה קבועה בכל התערבויותיו של בנדיקטוס הקדוש.

כולם הירכו ופתחו בתפילה; אז פתח הילד את עיניו, מתעורר מהשינה של המוות.

עוד לפני שהפך לאנשוט-ואולי זה היה הנס הראשון שביצע בנדיקטוס הקדוש-הובאו לפניו גופתו של ילד מת.

צער, לקח הקדוש את הגוף החסר חיים בזרוע השמאלית שלו, ובזרוע הימנית עשה סימון הצלב על המצחה הקפואה של התינוק. לאחר שהם שנו שם תפילת האב והגברתנו, נס התחייה קרה!

נס הפרחים

לקדוש בנדיקטוס היה המנהג לאסוף את המזון הנותר מהמנזר בכיסו, כדי להפיץ אותו מאוחר יותר לעניים.

פעם אחת פגש הקדוש בנדיקט את הנציב של סיציליה, הבישוף מרקאנטוניו קולונה, שמשוך על ידי תהילת קדשו, בא לבקר אותו. נואף, ביקש המבקר המפורסם מה הוא נשא כך בקפידה.

פשט את כיסו של הכפתור שלו ופשט ... פרחים, טריים ובעלי ריח עדין כל כך שהנציב לקח אותם למזבח הקפללה הפרטית שלו.

דגים שמגיעים ולחות שנרבה

פעם אחת נדלדו האספקות של המנזר. היה חורף וגשמים כבדים. והנזירים לא יכלו אף ליצא לקבלת צדקה.

בנדיקט ביקש מנזיר, שסייע לו במטבח, לפתוח את הברית החדשה באלף מקום ולקרא מה כתוב שם. נקרא הפסוק הבא: "אל תדאגו על חייכם, מה תאכלו; ואל תדאגו על גופותיכם, מה תלבשו. ראו את העופות השמים: הן לא זורעות ולא קוצרות, ולא מאגנות באולמות. ורק אביכם השמיימי משקיהם" (מתי 6:25-26).

מואר על ידי דברים אלה ונעור על ידי אמונתו הגיבורתית בפרוידנס, הקדוש יצא לעבודה. מילא כל סיר, קסרת וצנצר גדול במנזר במי.

פעם אחרת, כאשר בנדיקט, אז ראש המנזר, הורה לאח הפורטיר, ויטו מג'רגנטי, לחלק ללחם לעניים, הראו הדתיים שהתור היה עצום, שמורים בתחתית הסל כמה לחמים עבור הנזירים.

העובדה הגיעה לדעת בנדיקט, שהזמן את הפורטיר להחזיר כל העניים שגמרו ללחם: "תנו לעניים הכל בסל - ציווה בנדיקט - כי הפרובידנס יסייע לנו."

בעוד הוא משמעת, אח ויטו הבחין בהפלה ש הלחם בסל לא נגמר; ככל שהסיר יותר, כך הופיעו עוד !

הנזירים החוזרים

פעם אחת, שלושה נוביצים החליטו לברוח מהמנזר ולשוב הביתה. בשחר הם טיפסו על הקיר, ובכיכר, בעודהם שרים ניצחון עבור הפנים הכוזבת שלהם, ראו דמות מתקרבת אליהם. זה היה אח בנדיקט, שאמר להם: "מה אתם שכבים כאן בשעה זו? חזורו למנזר מיד!" והוא ייעץ להם להתפלל הרבה על התמידות בקריאתו.

חודשים לאחר מכן, הם נופלים שוב לנסיון הבריחה, ודאגים מאוד שלא יידע איש דבר. כשהם מגיעים שוב לכביש, הם פוגשים את אח בנדיקטוס, שאומר להם: "עצרו שם, איפה אתם חושבים שהלכתם?" השלושה מזהה בסימן מאלוהים על מנת להתמיד, הם מבקשים מהקדוש סליחה, מתחייבים שלא לחזור על העוול.

" הקודש, הקודש". ..

עם כל הנס שהקרה, העם היה נוהג להגיע לשער המנזר, מקריאים ומהללים את הקדוש. פופולריותו והערכה שלו היו כה גדולים עד שפעם אחת הוא הפריע לתהלוכה של "גוף האל". באירוע זה, האחים השתתפו בתהלוכה מהקתדרלה בפלרמו.

ואח בנדיקטוס נבחר לנשוא את הצלב התהלוכתי בראש התהלוכה. כשהכוון עיניו אל הנצלב, הוא רגיש נלכד באהבה לאדוננו ונסע לעלייה . גופו החל לצוף חלקלקה, ללא תנועת הרגליים שלו.

כשראו זאת, העם פרץ בצעקות התפלה, "הנה הקדוש, הקדוש!" שורות התהלוכה הפכו לחלוטין לא מסודרות. אלה האחראים על הסדר צעקו לעולם להתייצב. אבל אין דרך, והתהלוכה המשיכה בקתדרה...

הגוף שלא התפרק

כאשר, לאחר חגיגות הרוח הקדושה האלוהית, העם למד שבנדיקט מת וברור כבר, הם כל אחד מהם הלכו לסנטה מריה דה יסוס. הקבר היה במקום קשה לגישה, וההמון הגדול של עולי רגל הפריע לחייהם של הנזירים. ומספרם גדל בכל יום, בהתאם להתפשטות החדשות על הפלאים שנעשו בקרבת הקבר.

הם החלו לבקש שרידים של הקדוש. בגדייו והבגדים של המיטה שבה מת היו לקטעים. אף מיטתו ומרכיביה הוסרו לגזרים קטנים, שנאבקו בהם מבקרי.

ב-7 במאי 1592, שלוש שנים לאחר מותו, גופו שלא התפרק ופסגת ריח נעים, הונח במכל שהותקן בחלל פתוח בקיר הסקריסטיה בכנסיית סנטה מריה דה יסוס. אולם הסקריסטיה הפכה במהרה לכפלה, עם אנשים שריים, מתפללים ומבטיחים. זה במשך תשע-עשרה שנים רצופות.

ב-3 באוקטובר 1611, בנוכחות הקרדינל דוריה, גופת סנט בנדיקט הועברה שוב לארון זכוכית מפואר בכפלה צידית של כנסיית סנטה מריה דה חסוס עצמה, במנזר הפרנציסקני העתיק, שלושה קילומטרים מחוץ לפאלרמו, עיר שהכירה בו כפטרון שלה עוד לפני הכרה רשמית על ידי הכנסייה ב-1652.

סנט בנדיקט הוכרז כחסיד בשנת 1763 על ידי קלמנט XIII, והוקדש על ידי האפיפיור פיוס VII ב-25 במאי 1807.

עבודת קודש בברזיל

מדינת באיה הייתה חלוצה בהקדשת סנט בנדיקט באדמות ברזיל.

אף לפני הקנוניזציה שלו, היה שם אחווה לכבודו. באותה העת, ההערצה לקדוש השתרשה עמוקות במראניהו.

ידוע שצלמיות של סנט בנדיקט היו קיימות לפחות משנת 1680 באולינדה, רסיפה, איגארסו (PE), בלם דה פרא, וריו דה ז'ניירו.

הדבר היה כך גם בסאו פאולו. מאה שנים לפני שהוכרז לקדוש על ידי הכנסייה, כבר הוערך כאילו בכנסיות שהשתתפו חברי האחווה העתיקה של נוסה סניורה דו רוזאריו דוס הומינס פרטוס (1707). ויום-הבא ההערכה לקדוש היא תופעה לאומית. אין מחסר בפרישות, קפלות או לפחות מזבח אחד עם תמונתו של הקדוש השחור בכל רחבי ברזיל.

תפילה

אֱלֹהִים, שֶׁבְּקָדוֹשׁ בֵּנדיקט הַשָּׁחוֹר,

אַתָּה מַגְלֶה אֶת נִפְלאֹתֶיךָ,

קוֹרֵא לְכַנֶּסֶךָ

גְּבָרִים מִכָּל עַמִּים, גּוֹיִם וּלְאֻמוֹת,

הַעניק בִּרְצונָךְ דְּרוֹכָן,

שֶׁיֵּחיוּ כּוּלָּם,

הַנּוֹלוְדִים לְבָנֶיךָ וּבְנוֹתֵיכֶם בַּטְּבֻלָה, יֵחיוּ יַחוֹד כְּאַחִים וְאֲחוֹתוֹת אֱמֶת.

דרך אדוננו ישוע המשיח, בןך, באחדות הרוח הקדוש.

אמן

מהלל וּמְבָרֵךְ אֹתְךָ, אבִי,

אדון השמים וארץ,

שֶׁגָּלַתְּהָ לְקַטָנִים

אֵת סוֹדֵי מַמְלַכְתָּךְ הַנֶּעְלוֹם!

עבד נאמן, בוא וּבֹא לִשׂמֳחָה

יְשׁוּעַ, אדוניך!

קֹדוֹשׁ בְנֵדִיקְט, הָתַר לָנוּ!

בֶּן-הַקֻּסִים בֶּנֵדִיקְט, הָתַר לָנוּ!

קוֹדוֹשׁ בֶּן-הַקֻּסִים, פטרון השפים, הָתַר לָנוּ!