יום שבת, 19 בפברואר 2011

יום השנה לקניית המקדש ביעקרי

המשגה מאת ליבו האוהב של חוסה

יקרותי! יקרותי, לב אוהבת מברכך אתכם בצהריים הזה ואומר לכם באהבה: גדולה החסד שעשה לעולם בכך שנתן ליכם מקום זה, המקום הקודש הזה, המזבח של ההפגשות מאז שנים רבות ובו חוגגים היום.

כן, ביום שהמקום נרכש סופית ונקדש ללבבות קדושינו לפני שנים רבות, הייתה שם משתה גדול בשמים, היה שמחה רבה בין הנפשות בגיהנום, והייתה התלהבות רבה במזבח הקודש של הטריניטי. כי כאן יכלה הבתולה המבשרת לבסוף להקים את כסאה ולקחת ממנה להטיל בחסד גדול יותר חסדייה וחסדי הטריניטי הקודשת על כל ילדיה.

חסד רב שוכן במקום זה, ואף רבים מקדושי העבר ידעו זאת בסודות האלוהיים והנסתרים של האדון. כמה קדושים היו רוצים לסבול אלפי מרטיריות נוספות מאלה שהם סבלו, רק כדי לקבל את החסד לראות יום זה של המקום הזה, כלומר להיות נולד בזמן הזה כך שיוכלו להיות כאן במקום הקודש הזה לשמוע את הודעותינו. ואולם הם לא קיבלו חסד זה. חסד זה שמור לכם, שמזלזלים בו ככה בלתי תודה, מזליפים אותו, אינכם אוהבים ומעריכים אותו על ידי הקמתו בראש לבבכם, לבוא פה לפקוד אותנו ולהתפלל אלינו בכל רגע חופשי שיש לכם. אין בכוחכם לעשות קורבנות כדי ללכת פה להתפלל, להיות כאן איתך בתפילה, בהרהרה רצופה, כך שנוכל למלא את לבבכם באור השמים ובחכמת העליון.

איך אתם בוגדים ילדי! איך אתם רעים! אוי לך אשר לא תראו ולא תשמעו כמה גדולה החסד שישן במקום זה שנמצא ונגלה לנקיים הלב, למה שאוהבים באמת, למה שהם צמאים אלוהים, לדברו ולידיעת האמת הנצחית.

איך רעים, איך בוגדים אתם ילדי! לא תאהבו את המקום הזה כי לא תאהבו אותנו. לא תאהבו את המקום הזה מאוד כי לא תאהבו את שלושת הלבבות הקדושים שלנו, כי מי שאוהב אותנו באמת אוהב את המקום שהבחרנו והוא כמו ההרחבה של שלשת ליבנו הקדושה, זה נצרת החדש שלנו, השמים השני שלנו, הגן העדן השני שלנו, הכיסא השני שלנו.

מי שמקדים אותנו גם מקדם את המקום הזה וכל מה שקשור אליו. לכן מי שאוהב אותנו באמת בכל כוחות ליבו, מתעניין בבעיות המקום הזה, דואג להם, תופס עליהם, צם כדי למנוע התקפות של השטן במקום זה ולקבל ברכות חדשות עבורו, לעובדים בו.

מי שאוהב אותנו באמת חי עם ליבו פה, תמיד, אף כשהם נוטים להיות נעדרים בשל עבודה. כך זה כאשר שני אנשים אוהבים אחד את השני, גם כאשר אחד מהם נוטה ללכת לעבוד הוא מאוחד באופן רציף בחשיבתו לאהבה, כדי שלא יפריד ממנו. כך גם מי שאוהב אותנו. מי שאוהב אותנו תמיד עם מבטו, מחשבתו, ליבו פונה אל המקום הקדוש הזה, שם אנחנו מלמדים נשמות ועולם את הדרך המושלמת של האהבה העליונית, אהבת ההשתנות הטהרה, האמת, החסד, הקדושה ושלווה!

פה̱, לְבָבוֹת קוּדְשֵׁינוּ הַמְאֻחָדוֹת שָׂרִים יוֹם וָלַיְלָה וַנֶּהְיוּ תָמוֹיד פְּתוּחוֹת לְהַעֲטיר אֵת אוֹרוֹת וַחֲסָדִים שֶׁבְּרַחֲמֵינוּ עַל כָּל הָאֳנָשִׂים הַרְצוֹי לְקַבֵּל אֹתָם, רַק פְּתוֹחוּ לְבוֹבכֶם, רַק הֱיוּ בְּאֱמוּנָה, רַק הוּאוּ תַעֲבִיר וְרָצֵח לָדַעַת אֶת רְצונֵנוּ, לְהִכְרִיעַ עַל נַפְשֹׁותֵיכֶם וְלַעֲשׂוֹת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוצים, אֲשֶׁר שִׁאלְנוּ בְּמַסְרוֹתֵינוּ. לָכֵן יְלָדַי, פְּתוֹחוּ לְבוֹבוֹתֵיכֶם הַיוֹם לְהַלֵּלו וְלְהוֹדוֹת אֶת ה' שֶׁנָתַן לָכֶם חֲסַד גָּדוֹל זֶה, מִקְדַּשׁ הַמַּרְאוֹת הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְפָנֵים, רַבִּים מִן הַקְּדושִׁים יִחְלוּ סוֹלְדוֹת אַלְף וְאַרְבַּע מֵאוֹת לָשׂוּךְ יוֹם אֶחָד פּה. אֲבָל חֲסַד זֶה נִתַּן לָכֶם וְאֵיךְ מַעַט הָאַהֲבוֹה שֶׁיֶּשׂ לָכֶם לְמָקוֹם קוֹדֶשׁ זֶה.

מה̱ כַּלָּתֵיכֶם!

ואיך מְאוד הַפּרֶק בֵּין קְדושִׁים לָכֶם!

הֵמָּה סָבְלוּ כָּל עֲמוֹל וְיִסוּר שׂוּרוּ בַפָּנֵיהֶם לִשְׁכֹּן אֱת ה' וְהָיוּ מַחֲזיקִים תִּקְוָה שֶׁיּוֹמָם יִשְׁמְעוּ קוֹל ה'. פָּנֵימ לְפָנִים וַאַתֶּם, בְּנֵי, בְּלוֹא עֲבֹר מָוֶת, בְּלוֹא סוֹלְדוֹת הֱקִימוּ חֲסַד פּה לִשְׁמֹעַ אֵת מַסְרוֹתֵינוּ שָׂרֻי בְּפִיו של עבדנוּ מרקוס, לָדַעַת אֶת הָאֱמוּנָה הָעוֹלָמִית בְּלוֹא צוֹרֵךְ לָמוּת לָדַעַת אוֹתוֹ שָׁם, בְּסוֹדוֹת הַשָּׁמַיִם. וְהַלּוא כַּכָּא תּוֹקְעוֹן לֵבָבוֹתֵיכֶם, בְּנֵי! איך רעֲשָׁעִים אַתֶּם, בְּנֵי! איך קוֹרִין וּמְבֻטָּלִים אַתֶּם, בְּנֵי! איך חֲסרי לֵב וּפְרוּעִים אַתֶּם, בְּנֵי!

לָכֵן רוֹב הַזְּמָנוֹת חֲדָקִינוּ נִחְרָקוּ מִשּׁוּלוֹת חֲרוּפוֹת שׂוֹאֵבוֹת לַעֲצֻב אֶת ה' כָּל זֶה, וְכָךְ! מִשֶּׁלְּבוֹבוֹתֵיכֶם קָרִין מִזַּגֻּי אֲפֵלוֹת, חֲדָקִים מִכַּמָּה וּשְׁנֵי הַסּוֹלְדוֹת וְרַבּוֹת פּעמים אַחְזָקוֹת מִן הַחוֹיוֹת.

אני מביע אליכם, ילדיי, להתרומם היום באמת לפני האדון את השירה האמיתית והנקייה של הודיה על חסדו בהעניק לכם את המקום הזה לתרועת, להרהר ולהתעמק בשעות רבות ביחידות איתן, לקבל את הקנקלים, לקבל את ההודעות שלנו, כך שיכולו להישמר הודעתכם ולהיעלם מהדרך שהובילה אותך לגיהנום, שם הלכתם לפני בכיוונים מהירים.

ככה, ילדיי, אלוהים ישמח איתכם, יחפוץ באתכם, ויראה את הודיית לבבכם העולה, הוא ישפוך עליכם עוד יותר ויותר מתנות גדולות ואבודות של אהבתו, מגלה לכם עוד ועוד רצונו הקדוש, רצונו הקדוש, מגלה לכם יותר ויותר רצון קדש שלו, שממנו אתם ילדים אמיתיים ושרתים של העליון.

לבי יהיה עםכם לעזור לך, להודות ולברך את האדון, לעשות את רצונו של האדון תמיד, לעזור לכם יותר ויותר למתות עצמכם ולחיות לאלהים ובאלהים.

לב אהב�תי ימשיך להיות השמש המזהרת שתהיר את דרככם כך שלא תיפלו באף בור, בכל צוק.

כאן במקום הזה לבבותינו זוהרים יותר מאלף נרות, אלף שמשות יחדיו. ומי שרעב אמיתי, צמא אמת, אהבה אמיתית לנו, אלה שאכן רוצים לאהב אותנו וליתן את ליבם לנו, זה יקבל אורנו, זה ישאיר עצמו להינהג על ידיינו ואת דרכיו לא יהיה יותר נדוד וטיול, אלא הן יחיות, חזקות, מאושרות וחזקות לכיוון הקודש.

במקום הזה שבו ליבנו מנוחות, כל נשמה תוכל למצוא מנוחה גם איתנו, רק פתח את לבך, רק קרא אותנו באמונה, רק רצה להצטרף אלינו על ידי וידוי עצמי ראשון, כך שתהא בלבך מקום לפעולת חסדנו. אז תקרה האיחוד, הפגישה, המיזוג של לבבנו ויהיו אחד באהבה. ונפש זו תשופע בשלום כמו הנהרות שופעים בבצורת.

לקול ילדיי היקרים, שאוהבים את המקום הזה, דואגים לו, מתפללים עבורו, צמים עבורו, מקריבים עצמם עבורו, משתקעים בכחם עבורו, מוקדשים לחלוטין לחיים טובים שלו, ברגע זה אני מברכך בברכות ההרבות של לבי האוהב ביותר. ובעיקר אליך, מארקוס, העובד הכי קשה, המוקדש ביותר מבני לי למקום הזה, המקריב את עצמו ביותר למקום הזה, שפועל יותר מכולם למען מקום הקודש הזה, שהוא האישון של עינינו, הוא השרש הפנימי של לבבנו הקדושים. עליך, ברגע זה, אני משקיע נהר של ברכות".