אני רואה כדור אור זהב גדול בשמים מעלינו, ליווי שבעה כדורי אור זהב קטנים יותר. הכדור הזהוב הגדול נפתח ואש של אור יפה יורדת עלינו. מאש זה יוצא המלך הרחמן עם כתר מלכותי זהב, לבוש בגדי מלוכה אדומים ושמלה צבע דם קודש שלו.
השמלתו המלכותית מוקפת בשוליים גדולים של זהב. ביד ימינו הוא נושא את השרביט הזהוב הגדול שלו עם צלב רובי, ובדידה שמאלו הוא נושא את הוולגטה, הכתבים הקדושים. עכשיו שבעה כדורי אור זהב קטנים יותר נפתחים ושבע מלאכים בגדי לבן פשוטים וזוהריים יוצאים מאותם אורות.
הם לקחו את השמלה המלכותית של דם הקודש והפרישו אותה עלינו, שרוקים: "הנה הוא שאין לו שווה: Rex Caelestis..." המלאכים הקדושים שררו זה לפני. אנחנו מוגנים תחת השמלה הזאת כמו תחת אוהל, וכל האנשים החושבים על המלך הרחמן מרחק.
עתה המלאכים הקדושים מפרישים את המגן של מלכם השמימי וברכו לפני המלך הרחמים. המלך הרחמים קרב אלינו ומספר לנו:
"בשם האב ושל הבן — זה אני — ורוח הקודש. אמין. משפחה יקרה, אליה באתי בקורבן הקדוש של המיסה לחיות אתכם! חברים יקריים, דעו שאוהב אותך בלא גבול! אתם חיים בזמן של בלבול גדול. קוראים לו זמן הצרות הגדולות. אבל אנחנו בא אליכם בחסדי ואהבתי. התפייסו עמי בסקרמנט הווידוי. הוא קדוש כי חי בו! בבחורי הקודש, באתי אליך. בבחורי הקדש, נותן לך חנונים גדולים."
אל תביטו על הבלבול של זמננו הזה, כי שם לא תמצאו את שמחתכם. הבטו אלי! אני משיעך, אני גואלך, ישועתך! אנחנו שמחים כשאתם מוצאים אותי, כשהיא עוזבים בלבול וחטא. בי יכולת להתחיל מחדש ואתה ת חי בי! אחזיקו יחד בתפילה, חזקו את עצמכם, ואני אלווה אתכם בחסדי. זכרו תמיד שחרסי גדולה מכל חטא!"
עכשיו הוולגטה נפתחת בידי מלך הרחמים, וראיתי היום קריאת המיסה מהספר דניאל (דן 2:31–45) :
31 אתה, המלך, ראית חזון. ראתה פסל גדול. הפסל היה גבוה וברקו היה מכובד. הוא עמד לפנייך. מראהו היה נורא.
32 ראש הפסל הזה היה זהב טוב, חזהו ושריו היו כסף, גופו וירכיו היו נחושת,
33 ירכיו היו ברזל, רגליו חלקן ברזל וחלקן חרס.
34 כשהתבוננת, אבן נחתכה מההר ללא יד אדם והכתה את רגלי הפסל הברזל והתיט והיא דכאה אותם.
35 אז פתאום ברזל, טיט, עפרה, כסף וזהב נפוצו ונעלמו כמו קש בקיץ בגרן. הרוח נשאת אותם והיה להם לא תבוא. אך האבן שדכאה את הפסל הפכה להר גדול ומילא את כל הארץ.
36 זה החלום. עתה נתן למלך פירושו.
37 אַתָּה, מֶלֶךְ, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְאֵלוֹהֵי הַשָּׁמַיִם נָתַן לְךָ שוֹט וְעוז, כֹּחַ וְכָבוֹד,
38 וּבְיָדוֹ הִנֵּה אֶת-הָעָם וְאֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְאֶת-עוֹף הַשָּׁמַיִם; לְכָל אֲשֶר יֵשֵׁב עַל-פְּנֵיהֶן נָתַן לוֹ שוֹט וּמוֹלָךְ: אתה ראש הזהב.
39 אחריך תקום ממלכה שנייה, פחותה ממך; ומשנה שלישית, נְחוֹשׁת--אשר תחול על כל הארץ.
40 וממלכת רביעית תהי ברזל: ברזל ידכא וכלה את כָּל-מַחֲשָׁבוֹת; וְכַאֲשֶׁר דּוֹךְ הַבַּרְזֶל, כֵּן תְּדֻק וְתוֹצִיא אֶת-הַמַּמְלָכוֹת.
41 והרגליים ואצבעות הרגלים אשר ראית, חלקן כעפר חרס וחרקן ברזל--הממלכה תהי פורשת; וחלק מִכּוֹחַ הַבָּרְזֶל יֵשׁ בָּהּ, שֶׂהָיוּ רָאוּת כִּי-נִמְצְאָה ברזל עִם-עפר.
42 וַחֲלוֹק הָרַגְלַיִם, שֶׁכּוֹתְבָן כְּחוֹזֵק וְאֱנוֹשׁ--הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיוּ חֲלוֹקוֹת.
43 אבל כִּי-נִמְצְאָה הַבַּרְזֶל עִם-עפר, וְכֵן תִּתְחַזּוּ בַּשֻּׂאוּת--כִּי יִתְחוֹלוּ בָאֲרֻסוֹת; אבל לֹא-יֵעָרוֹב, כֶּאֱמַת הַבַּרְזֶל שֶׁלא יִתְחַזֶּה עִם-העפר.
44 בימי מלכיהם, אלוהי השמים יעמיד ממלכה שלא תושמד לנצח. שלטונה לא יעבור לגוי אחר. היא תשבר ותשמיד את כל הממלכות האלה, אך היא עצמה תחזיק מעמידה לנצח.
45 כפי שראית אבן נפרדת מההר ללא התערבות אדם ומשברת ברזל, עפר, חומר, כסף וכסף, כך אלוהים גדול גילה למלך מה יקרה בעתיד. החלום אמין והפירוש שלו נאמן."
התרגום הלטיני נפתח עוד יותר ואני רואה את הבשורה מהליטורגיה של המיסה היומית מן הפרק ה-21 בבשורת לוקאס (לק 21:5–11) :
5 ובעת שאחדים מדברו על המקדש, איך הוא מונח באבני יופי ובנדבות, אמר:
6 מה שראיתם כאן — יבואו הימים שבהם לא תישאר אבן על גבי אבן שלא תשלך.
7 אך הם שאלו אותו, לומר: "רבי, מתי יהיה זה, ומה יהא האות כשזה יחל להתרחש?"
8 ואמר להם: "השגיחו שלא תוטעו, כי רבים ישבאו בשמי, לומר: 'אני הוא,' ו'זמן הקץ קרוב'; אל תשמעו אותם.
9 אך כשתשמועו על מלחמות ועל מרידות, לא תבוהלו; כל אלה חייבים לקרות ראשון, אבל הסוף עדיין לא בא.
10 אז אמר להם: "עם יקום נגד עם, ומלכות נגד מלכות;
11 וייהיו רעידות אדמה גדולות במקומות שונים, וכן רעות ומגפות; והייהה פחדים מן השמים ואותות גדולים.
מלך הרחמין אומר:
"הנה, אנכי עושה כל דבר חדש! בשל קשיות לבבך, לא תישאר אף אבן על גבי אבן, ואש אהבתי תטהר הכל. מה שיש לא יוכל להישאר כפי שהוא. אל תשתוקו, כי אהבתי תחבר אתכם. אל תשתוקו אם תחיו בי, בסקרמנטים הקדושים, ממנם תוכלו לשאוב. באו אלי! אתם הנשאים, באו אלי! אתמולצאי אותך בקודש הקודשים! שם אני רוצה לפגוש אותכם ולהחיות בכם. אל תשתוקו אם תחיו בי, בסקרמנטים הקדושים של הכנסייה, וראו במה חסד תלבשו! ילדי כנסייתי, ילדי המלך, אל תשתוקו, באו אלי! אני ישועתכם.
"הנה: כמו שהעץ מפיל את עליו, כך הצמיחות החדשות כבר על ענפיו. מה שפרי לא ייקצר, אך מה שייצר פרי יעמוד בחסדי. פעם נוספת אומר: אל תשתוקו! כמה קדוש הכהונה לי, וכמה קוץ היא לשטן! השטן רוצה להשמיד את הכהונה. אך זו הוכנה על ידי האב שבשמים ולא על ידי בני אדם. לכך, לא תוכל לעולם להיות עשויה בידי בני אדם. אלוהים מקרא אנשים, לא איש! זה אינו איש המקריא כהן, אלא אלהים הקורא לו!
לפיכך תתקשרו לדבריי. כל בלבול יעבור, מפרשי רוח הזמן יקרעו. זה זמנה של עדותכם, של החלטתכם: לעולם או לאלמוּת. אני עםכם אם תשימו את רצונכם ברצוני ותהיו בחירה לי. השחיתות גדולה; שחת הרוחות של הזמן פורץ: לכל הביִת, לכל המשפחה – האם הקדושה שלי הודיעה לכם זאת מזה זמן רב, ואתה חי כיום זה של ניסויים גדולים. אבל אני עם אלה שנאמנים לי ומתקשרים אלי, והאצתי להם חסדים גדולים.
אני מביא את הנאמנים לחיים נצחיים. אך רוח הזמן זמנית ושחתה, כמו שכר שלה. חשוב שתתפללו יחד ותהיו מאוחדים. אם הכנסייה מכריזה על דבריי והכוהנים נאמנים לי, אז לא תתפרק. השטן, סָטַאן, הנחש העתיק, יכול להיכנס רק אם היא אינה מכריזה עלי ואיננה מתקשרת אלי: לדבריי, לכתבי הקודש, לקאטכיזם של הכנסייה הקתולית. התפללו, חזורו בתשובה, זבחו ותהיו נאמנים למה שסיפרתי לך. תתקשרו לדבריי, לתורה הקדושה; תתקשרו לסקרמנטים הקודשים ולהקאטכיזם. אני עםכם!"
הסדר יתברך צופה אלינו, ואני מבקש ממנו עזרה לחולים ולסובלים. מלך הרחמים מקבל את תפילותי, אז הוא צופה בשמחה על הילדים הנוכחים ומברכם:
בְּשֵׁם האָב וַהַבֶן — זֶה אָנִי — וְרוּחַ הקוֹדֶשׁ. אָמֵן.
עתה מלך הרחמים לוקח את שרביטו אל לבו והוא הופך לשופר של דמו היקר, ומשקיע אותנו וכל אלה שחושבים עליו מרחקים עם כל לב: "בְּשֵׁם האָב וַהַבֶן וְרוּחַ הקוֹדֶשׁ. אָמֵן."
אז מלך הרחמים מצביע עלי באהבה ששתכחתי לחזור על המילים “זה אנוכי” בברכה. "כן, אדוני," אומר אני, "זה מה שאמרת לרוהו של תינוק ישוע פרג." האדון מאשר לי שהדבר לא רק אגדה אלא שקרה באמת. אודה לאדוני מכל לב ומבקש ממנו לשמור עלינו יקרים בלבו. מחר גם ניתוח אב פרנק, אותו מסמל לו, והאדון אומר שהוא עמו וייצב אותו. עתה המלך השמיימי מבקש מאתנו לאמר את התפילה הבאה:
אוי ישוע, סלח לנו על חטאינו, הציל אותנו מאש הגיהנום, הוליך את כל הנפשות לגן עדן, במיוחד אלה שצריכים ביותר רחמך. אמין.
המלך הרחמים אומר:
"תפלו לשלום! וזכרו: השלום מתחיל בלבבכם! להיתרא!"
“להיתרא אדוני, ותודה ממעמקי לב,” אומר אנוכי בבקשה.
המלך הרחמים והמ�לאכים הקדושים חוזרים לאור ונעלמים.
ההודעה הזו ניתנת לציבור ללא פגיעה בהכרעת הכנסייה הקתולית הרומית.
זכויות יוצרים. ©