יום ראשון, 27 בינואר 2019

מִּזְבַּח הָעֲדָרָה

שָׁלוֹם יֵשׁוּעַ שֶׁאַתָּה נִכְנַס בַּמִּזְבֵּח הַקָּדוֹשׁ. אֲנוֹךִי מִתְפַּלֵּל לְךָ וּמְהַלֵּל אוֹתוֹ, אֲדוֹנָי, וְאֶעֱרֹב בָּךְ! תּוֹדָתָה עַל מַתָּנת חַיַּיך לִגְאֻולַתִי. תּוֹדָתָה עַל הַסַּכָּרִים, וְעַל הַמַּסָּה הקְדוֹשׁה. תּוֹדָתָה לַקְּדושִׂים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּעַדנוּ, עַמְּךָ. תּוֹדָתָה לְגבִירַת הַקְּדושִׂים וּגבִירַת שָׁמַיִם ואֶרֶץ, אִמָּנוּ. תּוֹדָתָה עַל כָּל מַטְּבוּעַ טוֹב, כִּי הוּא מֵאִיתָךְ. ריבון, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַנִּכְנסִים בְּלוֹבִי. אֲנוֹךִי מַגִּישׁ אוֹתוֹ לְפָנֵיךְ וּמַרְחִיק אוֹתוֹ לְרגלֶיהָ של צְלוֹב. אֲנוֹךִי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁאֱרוֹן עַל הַחוֹלִים, יֵשׁוּעַ. עָזְר לָהֶם, רְפוָאוֹת אוֹתוֹ בְכָל צָרכָם. קְרוֹב אֲלוֹהִים לְלבָבוֹ מֵאַחַד שֶׁמֵּימוֹ רַחוּם וְרַחֲמוֹת יוֹצְאוֹ עַל הָעוֹלָם. קְרוֹב אֶת כָּל הַנִּדְחֵי מִהַאֱמונָה הָאֲחוּזָה, הקְדוֹשׁה וְהָאוֹפוֹסְטוֹלִית לְךָ, יֵשׁוּעַ. קְרוֹב אוֹתָם חָזָר לְמִשְׁפַּחַת כְּרִיסְתוֹ בְכָנֶסָהּ. תַּקֵף אֶת הַפְּרוּד, ריבון, כִּי אַתָּה לְבַדְךָ יוֹדֵעַ לַעֲשׂות אוֹתוֹ. שָׁמֶר וְנַח הַכְּנֶסִיה בְּיָם סוּפִים וְהַלֵךְ אִתָּנוּ דֶּרֶךְ שֶׁאַתָּה רוצה לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ, עַד מַמְלכתְךָ הַשָּׁמַיִם. עָזְרוּ לָנוּ, יֵשׁוּעַ, לַהַלֵךְ אַחֲרֶיךָ בְּאֱמוּנָה מֻתְגַּבֶּרֶת. שָׂם אוֹתוֹ עַל דַּרכְךָ, ריבון, בְּעֵזֶר וּחֲסד אִמָּךְ. יֵשׁוּעַ, תֵּן לִי הַנְהָגָתְךָ וְאֹרוֹת בְּכָל דְּבָרַי וּשְׁאוֲלוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל, מַלְכוּתי.

“יַלְדִּי, אַתָּה נוֹצֵר בְּכַמָּה דְבָרִים וְאַךְ תִּתֵן כֻּלָם לִי וּבָטַח בִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת כֻּלָם לְכָבוֹדִי וּלְפִי רְצוֹנִי. בַּעֵת שֶׁאתָן נותנים לי דאגותיך, אני מְסַדר כֻּלָם, לָכֵן הֱיוּ לְבָבוֹטוֹב וְהָיִיתָ בְּלֵב קַל. אני דואג לך, יַלְדִּי. כָּזֶה הָיָה תמיד. האֲנִי לא שָׁמַעְתִּי תְפִילָתוֹ של חוֹבֵר וּלְבִיתִי (שֵׁם נֶאֱחַז)? האֲנִי לא הֵכִינתי לְכֹהֵן קָדוֹשׁ בְּנוֹ שֶׁלִי לְעָבְדָהּ? אַתָּה יוֹדֵעַ עַל אַהבתִי הַגְּדוֹלָה וְחַסְדִּי, וּמִקְרֵב לִי בְּאֱמוּנָה, לָכֵן בוטח בי וּבְכֻל שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לַחֲבוֹרֶיךָ וּלְמֵישׁפְחוֹתֶךָ. דִבַּרְתָּ עַל תְּשׁוּבָתי לַתְּפִילָה, וְאַתָּה יוֹדֵעַ זֶה. אני מְדַבֵּר בְּזֶה רק לְחַזְקָהּ וּלְאַשְׁרוֹרָהּ עִמָּךְ. אני מְדַבֵּר גַם כֵן לְזכֳר תָּמוּד שֶׁתִּבטח בִי וְשֶׁתִּשְׂמַח יוֹדֵעַ שֶׁאני בַּמֶּנְהַל. אָנִי עוֹשֶׂה דְרָכַי בְּבָנַי. אָנִי עוֹשֶׂה בָךְ, יַלְדִּי שֶׁלי. גִילִי, בַתִּי, לְכָא הַאַהבה וְחֲבֵרוּתִי. האֱמֹם אֵיךְ כַּמָה חֳרוּת יֶשׁ בְּזֶה? בְּעֵת שֶׁהָיוֹתִי עַל הָאָרֶץ, לַחֲבוֹרַי הָיהוּ מֻבְטָחוֹת יוֹתֵרוֹת בְּקִרְבָתוֹ אֱמֶת דאגותיהם אוֹ צרכים של אחרים. באמת, כַּלְכָלוֹתי לָזֶה. הוּאוּ פָנוּ יוֹשׁר לַחֲבוֹרַי שֶׁלִי אוֹ לְאֵם קָדוֹשָׁתי, לְבַקֵּשׂ צרכים של ריפוי וּמִילֵי חַיִּים. זֶה לא הָיה נוֹצֵר, אֲבָל זוֹ טְבוּעַת הָאָדָם. הָיוּ רוּחוֹת רַבּוֹת שֶׁרגשו חופש יוֹתר לְפָנֵי אַחַד מִתְלמידַי אוֹ לְאֵם קָדוֹשָׁתי, לְהַגִּיד רְצונותיהם בְּרִאשׁוֹנה. זֶה דֶרֶךְ הַתְפָלָה הַקְדושה. אַתָּה חָבֵר שֶׁלי, וְאָנָשִים יָבוֹאוּ לְךָ עוֹד בְּעָתוֹת אוֹ צרכיהם. אתָן מובילים אותם אלי, יחד עם אַחַיך וְאַחוֹתותֶיךָ. אני קוֹבֵץ כָל בַקשה וּמִנחה וּמוֹכִיחַ אוֹתוֹ לְלבִי הַקדוש, שֶׁשָם מוֹשָב אַהֲבוֹתִי חסדי וחסדים. זֶה מַענֵה שֶׁרְצוֹני יֻעָשֶׂה. אָנִי אוֹהֵב בְּיוֹתֵרוֹת תְפִלּות שֶׁעוֹלוֹת מִלבַּים מְמולאים אַהבה וְדאגָה לַחֲבוֹרִים. זֶה הוּאוּ תְפִלּות אֱמוֹנֵי הַלֵב.”

“תפלו מהלב ילדיי. תפלו מאהבתכם לאחרים.> תפלו מצרכיכם ומתאוותיכם. תפלו מאהבה אמיתית ושלמה באלהים, מכירים אותו כאבי החסד והאוהב. האמינו ילדי אור. היו עדי קודש לאהובת אלוהים. מה שצריך ביותר בכל פינה בעולם זה אהבה; אהב�תי. אהבתי היא התשובה לכל הבעיות בעולם. רחמי זורמים מאהבתי לחתוך פצעים, לרפא נשברי הלב, להביא שלום ושמחה ולחרות את העקורים. העולם עוקר, אך אני משחרר כל מי שקוראים בשמי הקדוש. אני מחרתם כעת בדומה לאשר עשיתי במהלך שרותי בארץ. אני מרפא פצועים וחולים כעת, בדומה לאשר עשיתי במהלך שרותי בארץ. כחי לא דעך כי אינני חי בפיזור על הארץ. זהו מושג שקר. אל תשמעו למי שאומר זאת. זו טעות חמורה. ילדי, אני מרוצה מדבריך היום בנוגע לכחי. אנכי אלהים, ואנכי עובד דרך כנסייתי. אנכי עובד דרך כל המאמינים בי. אין לי גבולות; לא במרחב, ולא בזמן, ולא במצבים העולםיים. ברצוני העצמי אני מגבל את עצמי מתוך אהבה וכבוד לרצון הפרטי. אם אחד מסרב לאהבתי, אינני כופה עליו, כי זה היה בלתי אוהב לעשות כך. לכפות עליהם היה לגרום להם לשלול את הכבודה שאנכי נותן להומניות. אין לי יכולת להיות שקרני למה שהנחתי, כי אנכי האמת עצמה. לפיכך אני סומך עלכם ילדי אור, תלמידים שלי, להתפלל עבור אחרים, לזבוח ולשרת את אלה שיש להם לב קר וצורך באהבה, מרפאה ושלום. היו רחומים ושרתו לאחים ואחותיכם בצרכיהם, כי זהו אהבה. זאת היא חיי הבשורה של ישועכם. אנכי כל אהבה וקורא לתלמידים ליטול את הצלב שלכם ולהלך אחריי, האהובה. השקיעו בזה. התמדדו בצלב ומה זהו ללכת אחרי בדרך האהבה.”

“בני/בתי, אני עובד באלביהם של בני משפחתך. אני עובד בחייהם של אלה שאתה מתפלל עליהם. אני עובד בחייך גם כאשר אתה לא מודע לכך. גיל ושתגשם. אני דואג לכל דבר. תודה שכשרת אחר ההנחיות האלוהיות שאני שולחת לך. לבך יותר פתוח לרוחי ואתה פועל לפי הנחיות אלה! לעשות זאת זה לאהוב ולהסתמך. אתה גדל בזה, ילדי/ילדתי. אני יודע/ה שהאמונה שלך איננה רואה כך, כי אתה מתמקדת/ת בתכונותיך החסרות. אני מתמקדת/ת במעשיכם של אמון ואהבה. אתה לא מושלם/ה, אני יודע/ה. אתה נמשח בלבי. לפעמים התקדמות היא איטית ולפעמים מהירה. זה על לוח הזמנים שלי. אני מביא אותך דרך ניסויים כדי להגדיל את אמונתך בי. אני מביא אותך דרך ניסויים כדי להביא קורבן, ילדי/ילדתי. גם העולות שאתה נושא מהאהבה לאחרים זה צלב שהוקרב לי למען הנשמות. אני לקח כל מעשה של אהבה, ילדי/ילדתי. כל מעשה, אף על פי שהוא עולה שנושא מאהבה, ואנכי משתמש באותם חסדים שאתה השתתפת בהם כדי להביא אור, אהבה, רחמים ומרפאה. ילדי/ילדותי תתפללו, תלמדו ותעשו בעולם. אתם נעים מלאים בחסד מהסקרמנטים וממאמי הקדושה ואתה מביאה אותם לעולם. העולם לא יכול שלא להשתנות מחסדי שפועל ביכולתי ובכוחי של ילדי/ילדותי האוהבות. היום, בעידן זה של מרידה, יהפוך דרך אהובתי לעידן של ציות לרצוני. אתה חי/ת עכשיו על סף הזמן הזה. היית בולד במעשי אהבה רכה. היית בולד בהעדותך לאמת. היית בולד, בטוח/ה ומידרדר/ת תמיד עם נשמות צרכניות כי הן פריכות ואני בלבד יודע/ה מה הם עוברים. לכן, עליך לסמוך על ישוע שלי להנחית אותך. אני דואג לכל אדם ולכל אחד, ילדי/ילדתי, כי כלם ילדי/ילדותי. לפיכך, אהב/י אתם כפי שאנכי אוהב/ה אותם. התפלל/י עליהם כמו שאנכי מתפלל/ת להם לאבי שבשמים. היית רחום/ה כאני רחום/ה. דרך אהבתי ורחמי, העולם ישנה והלב של מאמי יגבר. אין לב שנוצר על ידי אלוהים שאוהב אותי יותר מהאם שלי אוהבת אותי.” תן חסדים ממנה לבב הקדוש שלה, לב האהבה, הלב שגידל את בן האלוהים וזהו מהלב הזה, הלב הקדוש, שתלקח דלתי אהבתי ותפיץ בכל העולם כולו, כפי שהאש מתפרשת במהרה כאשר התנאים יבשים, כך תתפרץ הדליקה של האהבה. יש הרבה יובש בעולם הזה החושך, אך לקחו לב לדעת שיש יובש יכול להתלקח ביערות ובמצות על ידי ניצוץ קטן מאוד אשר מתפשט במהרה ובורר בדרך השמדנית, כמו האשיות בקליפורניה, ילדי. רק, דלתי מטהרת. דלתי מצית את הלבבים היבשים והקרים באהבת הקודש שלי. הדלקת האהבה היא אהבתה המושלמת של אם לי עלי. אדם מאהב בדרך לא מושלמת אך אם לי אהבה במושלות. זו האהבה מהלב שלה תתפרץ כמו אש וברוח הקודש, האהבה תדלק את הדלקות עד שכל הארץ תאיר בהירות באהבת האלוהים. זה, ילדי צאן קטן, יהיה התחדשות. תודע, ילדי כאשר אתה בזמן ההתחדשות, כמו כל בני אדם חיים על פני הארץ וחיים בשמים. זה יהיה זמן של אהבה עמוקה ואיחוד עם אלוהים וכל דבר ייהפך חדש באור ובאהבת האלוהים. לכן לקחו לב במהלך ניסיונותיך ולקח הזדמנות זו להציע אותם בחופשיות ובשמחה (כל ניסיון ונטל) ללא קשר לגודלו או גדולתו. הצע הכל לישוע שלך לצורך הושעת נשמות. זה אז הופך לקורבן חי ולקרבן יפה לאלוהים.”

“ילדי, אני עמך ואיני אשאיר אותך להתמודד עם ניסיונותיך לבד. כאשר אתה מרגיש בודד, אני קרוב אליך עוד יותר. תתעורר ותזכרי זאת. אוהב אותך. הכל יהיה בסדר.”

תּוֹדָה לַאֲדוֹן, אָהבתִיךָ! תּוֹדָה עַל הַמַּסָה הקְדושה היום. תּוֹדָה על פּקודתנו הַיפה עם (שׁמות נֶעֱלוּ) אֵתמול. תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶׁאַתָּה עושה בְמשפחתנו וְעם חֲבֵרֵינוּ. הֱיוּ עם אֵלוֹהִים הַמּוֹתוֹת, לַאֲדוֹן אֶי זֶה שָׁם וְנַחֲמוּ אוֹתָם. שִׂימוּ ראשיהם עַל לֵב קָדושךָ וְשׁפכוּ אהבתךָ בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁיַּחְדוּ מִלִּהְיוֹת יָרֵא. נְשׂאו אוֹתָם בִּזְרוֹעֲךָ הַמּוֹטיב, ישוע הַקָּדוֹשׁ. אָהבתִיךָ!

“ואני אוהב אותך ילדי. אנוכי עמך. כולם יהיו בשלום.”

אמן! הַלוּיהוּ, תודה ישוע.

“ברכתיך בְשֵׁם אָבִי וּבְשׁמי וּבְשֵׁם רוּחִי הַקּדושה. לך בשלומי ילדי הקטן.”

אמן ישוע, אמין!