יום ראשון, 1 בספטמבר 2013
יום ראשון ה-15 אחרי שבועות, חודש מלאך השומר.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית על-פי פיוס החמישי בבית התפילה בגטינגן דרך כלי ודמותו אנה.
בשם האב והבן ורוח הקדש אמין. במהלך המיסה הקרבתית הקדושה, נכנסו רבים ממלכי השמים לבית התפילה בקיססטראסה 51ב. הם יצאו שוב ונכנסו שוב מכל ארבעת הכיוונים. המזבח לקורבן היה מוקף בעדרים של מלכי השמים. מזבח מריה הואר בצורה בהירה עם ישוע התינוק, המלך הקטן של האהבה, מיכאל המלאך, יוסף הקדוש, פאדרה פיו, המשיח המתגלה והסמל לאב.
האב השמימי יומר: אני, האב השמימי, אדבר היום, יום ראשון ה-15 אחרי שבועות, דרך כלי רצוני, צייתני ועניו ואמה אנה, שהיא כליל ברציוני ומחזירה רק מילים שיוצאות ממני.
קרובי הצאן הקטן, קרובים המשתחווים, מאמינים ונוסעים מקרוב ומרחק. אני, האב השמימי, היום דרך כלי רצוני ועניו ואמה אנה, אשפוך את זרי החסד.
אתם תשתתפו ביום זה, צאנו הקטן היקר לי. שניים יישארו במקום הזה ושניים ילכו למקומי, בית הכבוד. הם מכינים הכל לקראת תוכניותי וציוויי. כאשר תלכו שם יחד מאוחר יותר, צאני הקטן היקרים לי, כל דבר יהיה מוכן לכהנות החדשה גם לבית כנסת חדש בשפלה.
לא תוכל להבין או לחשוב מה התוכנית שלי, תוכנית אביך השמימי, נראית. הוא שונה לגמרי ממה שתחשבו עליו, צאצאי האהבה שלי הקטנים. הרבה דברים יקרו ואתם תומרו, "לא אוכל להבין מה אב השמים רוצה מאתנו, אך אנוכי בוטח בו, כי הוא הגדול ביותר, השליט על כל היקום, האל התריסרי. הוא פועל בעצמתו ועצמאותו.
כוהנים האהבה שלי, גם אתם לא תוכל להבין זאת, כי עדיין חושבים שאתה יכול לגרש את האחר כרוצה, כמו שתראה נכון. אתם מאמינים שהכוח בידיכם, בני הכוהנים האהובים שלי. אבל אנוכי יכול לקחת ממך את הכוח מיום אחד לשני, ואנכי יכול לעשות עמכם מה שארצה. גם אוכל להסיר אותכם, כפי שמאפשר לי העצמה שלי.
אתם לא מאמינים, אהובי בני הכוהנים, כי אינך מבינים, כי אין ברצונכם להאמין. אחרת תוכלו למלא את תוכניותי. אז תהיו פעם באמת ותהיו בשלום. אתם בשלום עם העולם, אך לא עם אלוהיכם הטריאדלי. דחיתם אותו לצד ואתם עובדים. כל המאמינים שאותכם מטפלים חייבים להתייחס לפי זה. אז תאמנו! אבל מאמיני אלה יהפכו לעצמאיים, זאת אומר שיהיו לא מאמינים בכוחכם אלא באלוהותו הטריאדלית של אלוהים האב השמיימי. המאמינים הללו ישתנו לפי הודעותי כי הם מאמינים, כי הם סומכים וקיימים ברצונם להאמין עמוק יותר. הם נכנסים לעומק האמונה. שם נמצאת האמת, לא רק חלק מהאמת אלא כל האמת. זה אומר שגם אתכם, המאמיני, תוכלו להעניק את חייכם עבור אותן אמונות, שתיתן את חייכם למען אחרים. גם זאת זו אמת.
חינוכתי אתכם לאהוב את אויביכם, ואמא הקדושה של אלוהים, אםכם, תמיד היא דוגמה לכם. האם לא אהבה את אויביה כשעברתי דרך הצלב הקשה הזו לגאולת כל האנושות? אמרה כן כאשר היה כבד מדי עליה והיא שקעה ללא הכרה בצער. האם התפלל אז גם למען אויביכם? כן, תפלה למען אויביה שצלבו אותי. עבורה היא זבחה וקדשה את עצמה. כך צריך להיות גם אמונתכם ואתמולתכם. זה הדרך שאני רוצה!
התבונן בחולשותיך עצמך ולא בחולשות אחרים, אז תהיה תמיד בשלום עם עצמך. האחר, יקירי, הוא פרט, אשר בראתי. הוא יכול להיות נגד רעיונותיך כי הוא מביא את חולשתו שלו דרך החטא המקורי. אך אתם, יקרותי, אל תשכחו לעולם שאתם צריכים להילחם בחולשותכם על ידי הראות האחר גדול ואתם נשארים ענויים וחלשים. לא כדי שתהפכו למושלמים, אלא כדי שתוכלו להיות אהובים עם חולשתכם. אתם מתיישבים עם הכוח האלוהי ולא עם כוחותיכם, כי זה הכוח תואם לכח האנושי ואינו קבוע. אם הכוח האלוהי לא עובד בתוככם, לא גיליתם אמונה אמיתית. אמונה אמת משמעה להיות שם עבור האחר. "אני כולך, אבי הקדוש היקר. אנכי נותן את עצמי לחלוטין לך. מה שאתה מבקש ממני, זה פקודתי. בכוח האלוהי רוצה לעבוד, כי אתה עובד ביחדי. אוכל לקרוא לכל המלאכים והקדושים כדי לשאול את כוחותיך האלוהיים. האם הקדושה היקר תשפוך אהבה אל לבי, אנוכי מאמין בזאת! אתם תומרו זאת, יקרותי.
תהיו מושכלים על ידי אם הכולך. היא לקחת אותכם ביד כאשר מקדישים עצמכם לה, במיוחד אתכם, בני הכהנים היקרים שלי. רחוקים מאוד מלימוד ולשכתוב כי לא מקדישים עצמכם ללב הטהור של אמי. הוא טהור לחלוטין, ללא חטא. אף על פי שהוא מושג ללא חטא המקורי. ואל לב זה אתם צריכים להקדש את עצמך, אז אין דבר יכול לקרות לך, אז תקבלו לב עניו ואוהב ולא לב מפקדני וללא סליחה. תוכלו לאהבה עד אינסוף עד אהבת אויביך. אם לא מקדישים עצמכם ללב האוהב הזה, יש לכם רק כוח אנושי וזה הכח יתערער במהרה ואינכם יכולים לעמוד בחולשותיכם, אלא הן לוקחות עליון כי אינכם נלחמים בהם.
כל החיים, בני הכהנים האהובים שלי, זה ללחום נגד הרע, שבחרתי את הטוב, התריסול הקדוש, המיסה הקורבנות הקדושה. לאהב ולחגוג אותם כפי שאני, אב השמים, רוצה בבני איתך ישו המשיח ורוח הקודש, ולאהבת את אם האהובה שלי כמו שעשיתי. דחק אותה אל לבך הכוהן והיא תהיה שם עבורכם בכל זמן. לא תהיו מעולם בודדים ואינם עוד תאמרו, "אנחנו בודדים ובודדים, בנים כהנים. לא! הבידוד לא יהיה בם, כי זרמי האהבות הזרים, זרמי החסד, יזרמו אל לבבך ותוכל לחוות אושר על הארץ.
אושר נצחי צריך להיות מוכן. זה משמעו ללחות נגד הרע שוב ושוב ולומר: "אני חלש, אך כל-יכולת האל עובדה בי. וכך אני כהן קדוש אמיתי שיוכל לקחת על עצמו הכל, שרואה רק את האחר ואינו שם לעצמו. בן הכוהנ לפי המידה, לפי מידתו של אלוהים. ומניח כל מה שאני רוצה אחרון ומה שצריך לאחר הוא חשוב לי".
הוא שם עבור האחרים בקורבן הקדוש, במיוחד בסקרמנט הפדיון ובשבעת הסקרמנטים. אין הוא חושב על עצמו, אלא בו העוצמה האלוהית, האלוהות, עובדת. זה לא החשוב ביותר, בני הכהנים האהובים שלי? צריך עוד להסביר לך איך לחיות בקדושה ואיך רוצה לקרא לכוהנים קדושים לעלות את כהונתי הידית? אנחנו מחכים לך, בני הכהנים האהובים שלי, לאמר את כן המלא לי: "כן אב! תוכל לשאול ממני מה שתרצה, ולא מה שאני רוצה. ואעבד אותך בבצרות, כי איני כלום, כי אתה גורם לכל בי. אנחנו מאהבים אותך ונאהבתך עד סוף ימינו ומנהגת האמונים באמת השלמה, כפי שזה בהתאם לדבריך בהמסרים.
ההודעות אמתיות, יקירי. תוכל לראות זאת בקרוב מאוד אם תקרי אותן בלב שפלה. נשמתכם תשענף באהבה, כי אתם מרגישים שאין זה אדם דובר אלא אלוהות. ואלוהות זו קדושה כל כך שלא ניתן להבינה, אבל אתם מסורים לה. וכך אתם מאמינים ובודחים ועושים אהבה עמוקה יותר ויותר. לבכם יהיה חרון של אהבה, חרון של אהבה לגואלכם, אליו אתם נותנים עצמכם באכילה הקדושה הזבוחית, כי אתם והרצונכם להמשיך להיות כהנים זבחיים. כאחד מהכוהנים הזבחיים בחרתי אותך וכאחד מהכוהנים הזבחיים אני רוצה שתתגלגלו את הכהונה שלי בעתיד.
רכבו בשלום, יקירי הקטנים ואתה, שני, תישארו בגוטינגן. התפלל ויהיו שם עבור האחרים. כי אתם אוהבים זה את זה, אתם מחוברים בהרמוניה מושלמת, האם באופנבך/מלץ או בגוטינגן. אתם אחד, אחד באהבה אלוהית, כפי שאני רוצה שתהיו.
אני מברך ואומר לכם שלום היום בשבת עם כח אלוהי, עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם אמא הקרובה לבך, שהיא נוהגת עמכם בדרך לבית הכבוד, בשם האב ובעל-הזהות ובשם הרוח הקודש. אמין. אתם נאהבים מהעולם! אהבו זה את זה כפי שאני אהב אותכם! אמין.