יום ראשון, 16 בינואר 2011

יום ראשון שני אחרי הופעת האדון.

האב השמימי מדבר מילים חמורות לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית והערצה לקודש הקודשים בכנסייה הביתית בגטינגן דרך כליו ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. היום חוגגים את יום ראשון השני אחרי הופעת האדון. שוב רבים ממ�לאכים מכל הכיוונים באו לכנסייה הביתית בגטינגן. המלאכים היו מסודרים סביב הילד ישוע במנורה, אם האלוהים, הטבקולר ובעיקר רבים ממלאכים היו מסודרים סביב הסמל של האב.

האב השמימי ידבר: אני, האב השמימי, מדבר עתה ברגע זה דרך כליי, בתי וצייתנית ואן, שמתמצת כולו ברצוני ומחזירה רק מילים שיוצאות ממני.

ילדיי האהובים, ילדיו של אבי, מאמינים לי, כבשיי הקטנים והקטן ביותר, היום הותר לכם לראות את הנס הראשון של בני ישוע המשיח, נס החתונה בקנה. בן הכהן פירש מילים אלה בדרשה שלו, איך היה זה נס יקר. שש כדים של מי הופכו ליין. בני ישוע המשיח שפך על אורחי החתונה הומללה זו. המים שהפכו ליין סימלו את חסדי הרבים שעברו על האנשים: ניסי חסד.

מה זה אומר לכם היום, ילדיי האהובים? בני ישוע המשיח שופך עליכם זרמים של חסדים בהפקרות בכל סעודת הקורבן הקודש. הוא משנה מחדש את היין לדמו הקדוש וללחם לגופו הקדוש. זה לא הנס הגדול שהוא עושה באלה בני הכהנים שמתהלכים בדרכו ובעקבותיו? האם יכול לעשות אותו דבר בכוהנים שעוברים חילולים היום? לא, ילדיי האהובים! אין זה אפשרי.

ראשית, היסודות של המילים הללו של הקדש היו מזויפות, ילדי האהובים. האם סעודת הקורבן של בני ישוע המשיח עדיין יכולה להיות באמת? לא! זה קבוצה אינה תקפה של ארוחה. אין עוד דמו וגופו של בן ישוע המשיח שמשנה את עצמם בסעודה זו של חברות. הוא לא יתהפך, ילדי האהובים! אין זה אפשרי עם המילים הללו המזויפות של ההמרה. למה, מאמיני האהבים, עדיין אינכם מבינים זאת?

כוהני האהבה, מדוע לא תעוררו? אינו ברור לכם שבני ישוע המשיח היה צריך לצאת ממזבחות אלה אליהם הובלתיו. הלא הייתה זו קשה לו לצאת מהמזבחות הללו? האמין הוא רצה שכוהנים אלו יקימו סעודת הקורבן הקדושה בכל כבוד? ויש עוד לא עושים זאת היום לפי הודעותי הרבות, שאני שלחתי לכל העולם.

שליחתי דובר רק את האמת שלי. אינכם יכולים לשנות מילים אלה, בני הכהנים שלי. הן אמיתיות. אנוכי, אב השמים, מדבר אליכם מילים אלו, בני הכהנים הקדושים שלי, וטרם חוגגים את סעודת הקורבן של בן זקוני ישו המשיח בכל כבוד. ממה אתם נבהלים? לפני העם, רועיי. לפני העם אתם חוגגים אוכל זהות - פונים אליהם. האם זה פרוטסטנטי? האם יכול להיות זאת חג הקורבנות הקדוש בשלמות האמת, כפי שבן זקוני ישו המשיח מוסד את חג הקורבן הזה? האם הוא לא מינה אותכם בני הכהנים לעשות לו ציות בכל מה שלימד אותכם בן זקוני? אינם מאמינים, אינם משתחווים ואינם מגליפים את בן זקוני. אינם מכריזים על האמת. האמת אשר הם מכריזים היא תורה שקרית, כי הם שוקעים בבהלה.

מואהבי המאמינים שלי, למה אתם נמשכים לתוך זרם השקרים הזה? למה לפחות לא מתעוררים? האם אינכם רואים שאלו הכהנים לא רוצים לספר את האמת ולהטות אותך? האם עדיין ישבו ראשי הרועים שלי באמת? אפשר? לא! האם אפשר שאביר העליון יכול לשקר באמת? לא! מה הוא מכריז, ומה הוא חי ומחגיג? קהילת האוכל ואיננו.

כמוהה בן זקוני שזה הרועה העליון עדיין אינו באמת. האם יכול בני ישו המשיח להכיר את הכנסייה הזאת ככנסייתו, אשר הוא עצמו יסד? לא! הלוא אין לו ליסוד מחדש את הכנסייה הזאת ולהלך בדרך זו שוב, דרך הסבל של בת זקוני אן? האם איננו צריך להקים מחדש את הכהונה בבת זקוני אן? היא מוכנה לעשות הכל שאני רוצה, ולא מה שהיא רוצה. היא העבירה את רצונה אלי. וזו מביאה לי הקורבנות הגדולים, לאבי השמים בטריניטי. ואתה חייה. אין היא רק מדברת את דברי, לא, היא חייה אותם והקבוצה שלה איתה.

האין כהני בני מקיים זה הקורבן הקדוש כל יום על מזבח קרב? האינו נותן עצמו ביומו בכוס הזבח וקרבה? כן! הוא בן הכוהנים האהוב שלי, בו אני שמח. וזוהי תפילת ההקרבה הקדושה היוצאת עתה לכל העולם. זה רצוני, ולא רצונכם ורצוןכם. הולכתיך בכל. הראיתיך הכל שהתאים לאמת, לאמת המלאה. אין אתם יכולים לשנות דבר מעט. הכל לפי רצוני ותכניתי. מילאתם אותו. תודה על הקורבנות הגדולים שעשיתם.

אני אוהב אותך, ילדי היקרים שלי, אתם שמקריבים הכל, אתם שנותנים הכל גם היום הזה. למה התחלתם פעולה גדולה זו בגלל הצלב העשבי? היה זה הכרחי? כן! כי אנוכי עצמי סיפקתי לך גברים אלה. הולכתי אותם - אליך. ועתה יש 30 איש. האם היו יכולים להשיג זאת בזמן קצר כזה? לא! לא יכולתם לב�ע נס זה, כי זה נס אמיתי. אנשים אלו מוכנים כולן לעזוב את אחוות פטרוס. למה, ילדי היקרים שלי? כי אחוות פטרוס מתקיפה אותי, האב השמיימי, באמת, ואת הצלב העשבי היקר לי, שאני רוצה. ומעל הכל, שבני הכהן היקר לי יוכל לחגוג שם את חג הקורבן הקדוש - במכובדות גדולה.

לאם, אחוותי היקרה, למה לא תשמעו לדברי? למה תבוזו אותי, בני הכהן היקר לי ומשליחי, שגם דיבר אליכם. סעודת הקורבן שלכם תקפה! כן, אנוכי חיכה לכך שתקבלוה ותכריזו על מיסטיקה. לא אתם עושים זאת. תבוזות לכל ההודעות. גם אינכם מעשיים צדקה. אתם בשקר, ואני אהרוס אותכם ואת אחוותיכם בעוצמתי. אין לי רצון לעשות צעד זה, אין לי רצון ללכת בדרך זו. אך אתם כופים עלי לבצע זאת. אחוותי היקרה, התעוררו, אחרת יהיה מאוחר מדי לכם! אני אוהב אותכם ללא גבול!

ואתה ברכתי אתכם, צאנך הקטן והעדר שלי היקרים, המאמינים היקרים ואתי ילדי האב בטריניטי עם אם קדושה אהובה, כל המלאכים וקדושים, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמין. חייבו את האהבה, כי האהבה היא הגדולה ביותר! אמין.