יום שבת, 4 בספטמבר 2010
שבת הכפרות לב למריה.
אמא שלנו מדברת לאחר הקנקל והמסה הטרידנטינית הקדושה בקפלה הבית בגיריץ/אלגוי דרך כלי הנגינה ובתה אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. שוב מלאי מלאכים בבגדים זהביים, עטרות זהביות וניירות דליקה בידיהם נכנסו לקפלה הבית. הם התאספו סביב הטברנקל ואישרו ברך. הסמל של השילוש והפסל של ישוע נטבעו באור אדום כהה. לב אמא שלנו היה מאוחד עם לב ישוע. היא הייתה מוטבת באור זהבי וכספי. שמלתה הייתה לבנה כמו שלג וכוכבים זהרורים בוהקים בה. היא הניפה את תפילתה הלבנה אלינו כדי לזמן אותנו להתפלל בתפילה. גם דרך הצלב היה מאיר מאוד. רבים נהרות חן יצאו ממנו. זה אמור להעיד שאנחנו רוצים להתפלל לו יומית.
אמא שלנו תדבר: אני, האם השמימית, אם החביבה ביותר שלכם, אדבר אליכם היום, יום הקנקל. אנחנו מדברים עכשיו, בשעה זו, דרך כלי הנגינה הרצוני, המושמע והענווה שלי ובתי אן אליכם, ילדי החביבים עלי. כל מה שהיא אומרת הוא באמת, כי אין מילה ממנה. הכל הן מילות שמים.
חלילתי, ילדיו החביבים שלי שהלכו אחרי בני ישוע המשיח, ואתם גם, צאנצני הקטנים והחביבים עלי, אני מברכת אתכם ומברכך בתחילת יום החג, כי היום נכנסתם לאולם הפנטקוסטלי, לקנקל הקדוש. בפרטרנית שמעתם שאני, אם החביבה ביותר שלכם, עםכם ומשמרת עליכם. האמנתי שלא זרקתי אליכם קצוות חן? האמנתי שלא מלאתי את לבבכם באהבה, באהבת האלוהים?
מה זה נראה היום, ילדי, בכנסיית בני ישוע המשיח בשלישות הקדושה? אני אם האהבה היפה ואף אם הכנסייה. כמה צריך לי לסבול את הסבל הגדול ביותר, כי כאם הכנסייה רוצה להנחית כל ילדים לבני, בסופו של דבר לאבי השמים. הכל יושע, אבל כמו שאני רואה, אתם בגדולה האפוסטסיה. האפוסטסיה גדלה יותר ולא פחות, ילדי האהובים שלי. כמה עוזבים את הכנסייה הזאת! האם אתם, כהנים שלי, ראשי הצאן והאב הקדוש גם אתם, לא תבינו סוף כל הסופות שאני, כאמך הכבוד ביותר, כאלופת הכוהנים, רוצה לשכך תשומת לבבכם לכנסייה המודרנית הזאת. היא באמת? לא!
בקנסיית המודרניות מתרחשת האפוסטסיה הגדולה ביותר, ולא בכנסייה שמחגיגת את הקורבן הקדוש של בני ישוע המשיח באמת, כלומר בטקס הטרידנטיני. אלה, בני הכוהנים שלי, אני דוחק אותם כעת אל לבי. רוצה להדליק את לבבם להיות יותר אמיצים, להופיע יותר נחרצים ולהכיר בסוף באותו ארוחת קורבן הקדושה הזאת. אני מדבר במיוחד על בני הכוהנים האהובים שלי, אחוות פיו העשירי ואחוות פטרוס וקהילות רבות אחרות. האם אתם עושים זאת באומץ? לא! האם אתם מאשרים מיסטיקה? לא! כמה דמעות שפכתי עליכם, כי אלה השליחים והשליחות נשלחו מהשמים, מאבי השמים.
י ילדי, שמגיד את הדברים האלה, נמצא במלוא אמת השמים. אנכי, אב הכול, בחרתי אותם מראשית הימים. במשך שנים רבות היא התכוונה עם מחלות קשות רבות למטרה גדולה זו ומיסיון לכל העולם. כן, זהו משימה עולמית למלא אתם. והיא מתוכננת להמשיך ולתת את רצונה ולהעביר אותו אלי, אב הכול בתריצה.
זה לא קל לך, ילדי האהובה שלי, לסבול ולשאת את הצרות האלה. חולה קשה, תשתכבי לעיתים קרובות ותישאר במצב שיכוב וצער. למה סובלת, ילדי? הסבל הוא למענך? לא! אז למי סובלת? עבור רבים מבני הכמרים האהובים. עבור הרבים מבישופים, במיוחד בגרמניה, עבור רועים ראשיים אלו שלא באמת ובאהבתי הקדוש אב. הוא לא מכר את כנסיית ישו המשיח, בני? היא עדיין באמת? הוא לא נכנס לבית הכנסת גם למסגד? זה אינו דחייה של האמונה הקתולית? הוא עוד קתולי? לא! הוא חנך מרכז בין-דתי. כיצד זה אפשרי, כשאתה הרועה העליון של כל הכנסייה היקומית?
רועה עליון האהוב, כמה פעמים קראתי לך, כאם השמיים, לקרוא את המוטו פרופריום הזה בחוקיות, דהיינו כסדר גאז. עשית זאת, רועה העליון האהובה שלי? לא! בנוסף, אתה מציין את המסה המודרניסטית, הקהילה האכילתית במזבח עם הפנים אל העם. האם הלחם בידיך עוד מתגלגל לגוף ישו המשיח? זה אינו אפשרי, כי אתה מדבר מילים שגויות.
זה משמעותו 'רבים' ולא 'כל', לפי יסוד הכנסייה הקתולית של בני ישו המשיח. הוא עצמו דיבר את המילים האלה של ההקדשה ואף אחד לא יכול להסיר מהן אפילו יוטה אחת. הם עשו זאת ומאמינים שהם עוד באמת.
בני היקרים של מריה, כמה סובלת אם שמים מאותן חילוליו, ממעשי האוון שאלה מציגים לאב השמיימי בתריסאגיון.
מדוע הם אינם נזוגים מהכפירה הזאת? הם מובילים את כל הכנסייה לטעות ולבלבול. אנשים שמאמינים יוצאים ומשכימים לחיות בטעויות. כמה צריך אם שמים לראות את בני ישוע המשיח סובל.
הוא רוצה ללכת בדרך הסבל הזאת פעם נוספת באימתי הכוננת והמשלחת אן. כן, היא היורשת של המיסטיקנית הגדולה מריה זילר. עד כה הייתה מיסטיקנית זו לא ידועה. אתכם, היקרים לי, תוכלו לקרות על זה בספר הניתן עכשיו כמה סבל היא חוותה וכמה סבל עוד מחכה לבתי אן.
אתם, בני היקרים שלי, העולים והמתלמדים את בני, תהוו אווזות של תפילה, אהבה ושלווה ותמיכו בילדי הקטנה כך שהסבל הזה יקלה עליה! כן, הכנסייה החדשה ובמיוחד הכוהנות החדשות יסבלו את בני ישוע המשיח.
איפה עוד כהנים קדושים וטובים שפוקדים, שולכים בדרך הסבל, בדרך הקרבן? האם עדיין קיימים כוהנים קרבנות אלה? אתכם, היקרים לי, צריך לחפש אותם.
זה, בני הכהנה היקרי שלי, שמבצע את הקרב הקדוש של המיסה בכל יום בחדר התפילה הזה בטקס הטרנטיני, נמצא באמת מלאה. הוא מנוהל ומוסגר על ידי, אם השמיימי שלו, כך שיוכל לבקש הכל באמת, להמשיך ולעולם לא לסטות מדרך זו. אני מגנה אותו ואני מאלווה אותו בליבו ובשקולתו.
המשיכו בשלמות האמת, כלכם שאתם הולכים בדרך זו ורוצים להתקדם. המשיכו לאורך דרך הקשה והחדה הזה לגלגלתא. ליווי את ילדי על דרכך הקשה הזו.
אין דבר אפשרי עבורכם, יקירי. אנחנו, האב השמימי, מאפשרים הכל. עכשיו הפסקתי את אם השמים שלי. היא מבטת עלי ואומרת: כן, זה האמת השלמה, שאני אוהבת ושהיא צריכה להיות שם עבורכם. אין דבר שייצא ממך. לא תהיה רופף ולא תספק, כי ביטחון עמוק חייב לסובב אתכם, שבו תוכלם לבצע הכל ברצון ותוכנית האב השמימי.
אתם, ילדי מרים, נוגנים. אתם בתוך מעגל אור גדול. היכולת הרעה לפרוץ שם? לא! אל תשאירו פחד, כי אנחנו, אם השמים שלכם, שומרת עלכם עם טיפולה.
לכן, ילדי האהובים שלי, עכשיו אברך אתכם לברכה, להגן עליכם, לאהבתכם וללוות אותכם בדרך הזו. יברכוך האל הקדוש השלישי, עם כל המלאכים והקדושים, עם אם השמים האהובה שלכם, האב, הבן ורוח הקודש. אמן.
תהילה וברכה לישו המשיח בתוך הסקרמנט המבורך של המיזבח ללא סוף. אמן.