יום ראשון, 17 באוגוסט 2008
האב השמימי מדבר בבית התפילה בדודרשטאדט לאחר המיסה הקתולית הטריידנטינית הקדושה דרך ילדו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. ראיתי הרבה קדושים היום, כולל פדרה פיו ואחות פאוסטינה.
האב השמימי מדבר עכשיו: אני, האב השמימי, מדבר גם היום דרך כליי הרצון, הכניעה והענווה וילדי אן. היא שלי ואני הכין אותה לזמן זה. כן, הסערה רועמת סביב כנסייתי בכוח גדול. לא תוכל להבין מה שקורה! אתם בשלב האחרון של המאבק הגדול ביותר עבור כנסייתי היחידה, הקדושה, הקתולית והאפוסטלית. אני נותן לה לידת חודשה והיא תשקע ברוחב העולם דרך המיסה הקדושה בטקס הטריידנטיני הזה. זו מיסתי הקדושה. זאת רוצה מכל הכוהנים לחגוג עם כבוד רב, שכן אני עצמי מינה אותם, בני הכהנים שלי. הם נקראו על ידיי בתריצות.
עכשיו צאנו נפרדים. למה יקרי לי, למה זה חייב לקרות? זו השמירה שאינה מופגנת עוד אלי, האדון והאל הגבוה ביותר, האב השמימי. אף אחד מגדרני לא יעשה לי שמעת. אתם מכירים זאת, יקרותי, שכן הם כבר אינם רוצים לשמוע לרב גדרני.
למרות קראתם, הם מפוזרים ואינם רוצים לשרת אותי עוד. הם רחוקים ממני עד שהם אינם מרגישים יותר שמנהיגים על ידי הרע ולא על ידי. אחרת לא הייתי מאפשר לבן לי לצאת מהמקדשים האלה. כמה קשה זה לי שכל כך אתם אינכם רוצים לשרת אותי בבצרות. הבצרות הזו, יקרותי הרועים הראשיים שלי, הפכה לכלתה עבורכם. אתם לא יכולים יותר לשרת ואתם לא מכירים בצרות. האם אתם כורעים לפני, לפני הקדוש הכבוד בשקט? האם יש לך זמן לי עוד? האם לא התאמתם לתאוות העולם מזמן רב? האם לא היתה לכם דמיון לעולם? איפה אנוכי, אדוניך, אלוהיכם הגבוה בטריניטי? איפה מחשבותיכם? איפה מעשייכם לרצות לשרת אותי? רוצה להניח אתכם, אתכם, יקרותי הרועים הראשיים שלי. אך לא יכול להנחית אתכם אם אינכם עושים כרצוני. גם אתם שכחתם בצרות, יקרותי הרועים שלי. מתי תכורעים לפני? כל ברך תקע, הן בשמים, על הארץ או תחת הארץ. אתם לא מכירים עוד מי אתם עומדים לפניו. אתם עומדים בפני העולם, בפני העם, ואתם משרתים את העולם. אנוכי נשכחת לגמרי עבורכם.
סביבך רועמים הסערות הגדולות ביותר ואתם לא מזהים זאת. אתם מצחיקים ומלעיגים על שליחי ושליחותי שאני שולחת אליכם כמתנת העליונה בסערות אלה. הם רוצים להזהיר אותכם מהאירועים הגדולים ביותר. הם עומדים בעצמי האלוהית. הם לא גדלים. אתם לא מזהים זאת, משום שהשתלטת על הכוח, כחו שלך. זה אינו העזרה שבקריאתי אליך ואמון בה. אתם שם בכחכם. אתם רוצים לפתור הכל. אף אחד לא מותר לדבר לכם בו, גם לא אדוניכם והרביקם הקדוש, משיערך. איפה הגעתם? עד כמה צריך להביא אותך בחזרה כי אתם הרחק ממני כך שאתם לא מזהים אותי. אף אם עומדתי לפניכם בגודל מלא, אתם לא רוצים לזהה אותי. זה תלוי ברצונכם. רק רצונותיכם חליים, ולא שלי ואף לא תוכניתי תרצהו למילא. דרך זו קשה ומעוגלת. הדרך האחרת נגישה בקלות. לכן אתם מובילים רבים לטעות, כי גם אלה אינם מזהים את הדרך הקשה והם אף הם לא רוצים ללכת בה.
חסד כאן. נתתי אותם לך כלכם, אבל אתם מחלישים אותם. למה לא מקבלים לפחות את חסדי? זה ייתן לכם הרבה לזהה, אך מראש, בלתי נראה, אתם דוחים אותו. רציתי לתת לכם את כולה של העולם אם תהיו בחסדי. אתם מפרידים ממני על ידי עבירות חמורות, חטאים חמורים.
כמה פעמים קראתי אליכם דרך שליחי לשוב בתשובה. שבו! שבו, צעקתי לעולם. האם אתם שבו, רועי אהובי? האם עתה תשתמעו לי? דומייה חייבת לבוא בוכם, אחרת תשייך לעולם ותמשיכו להובל ולהנהג על ידי כוחות רשעים. הזמן האחרון הגיע!
אהבתי, קוראת אליכם שוב לקיום פקודות. עבדו אותי ולא את העולם! מזבחות אלה, המזבחות הפופולריים, אני אשמיד אותם, גם אם תרצו לשים את כוחכם בקדמת הבמה ולהשמיד את הכנסייה שלכם מפנים, אנכי השליט ומייסד כנסייתי. הכנסיות שלי שייכות לי. אך אתם מגרשים את אהובי. באתם מגרש אותי. אתם חושפים פני ואנחנו לועגים אליי, ושוב תלויים אותי על הצלב, בשליחי.
האם לא מבינים שזה אני? האם עדיין לא מזהים שהבחרתי את החלשים? אין אומר על החזקים, אלא תמיד על החלשים. רק צאו אל התנ"ך שלי שם מסומן דרך וצעדיו. ואלה הצעדים שמאחרי ילדי קטנים. הם לא דוחים אותי. הם לוקחים על עצמם את כל הכובד גם עבורכם, אהובתי. כן, קוראת אליכם אהבתי כי זה מכאיב לי ללא מילים שאני מבקש ממך שוב ושוב, אנכי האל האוהב. נשארתי האל האוהב. אף על פי שהחלטתי להראות לכם את כוחי, תישארו בני הכהונה האהובים שלי, אחרייהם אעשה עצמי היום. רוצה לקחת אותכם בחזרה מכוחות הרעים, מדרך זו שבחרתם בה, כי אוהב אותך בכח אלוהים, באהבה אלוהית.
אהבו אחד את השני ושרתוני כי אני אדוניכם ורבכם ואוהב כל מי שמתחזק. קוראי לכל אדם לקדושי סקרמנט שלי, לסקרמנט הקודש של החרטה שלי. רק אז תוכלו לחזור, אז אגביך בחיקי האהבה שלי, כי לא שכחתי אתכם. חסדי פועל כשאתם רוצים לשרת אותי. נתתי לכם את רצוניכם החופשי כמתנה, שאני מעולם לא רצה ולא אשבר. הייתם מודעים עד איפה מגיעת גבורתו שלך ואיפה מגיעה כל-יכולתי? אנכי האלף והתו. אהבתי בלי גבולות!
אעשה להטיל אתכם למבחן. הכוחות הרעים רוצים גם הם לשמור עליך. מאפשר זאת ואני הודיע לכם בכדושת בית הקודש שלי. שם אף אתה ניסית, ילדי. יכול היה להיות שאתה תיפול אם לא חיזקתי אותך בחוזקי. לא תוכל להבין זאת. אל תשאלו איך דרך שלי היא. זה לא מתאים לרצונותיכם ולרעיונכם. זו בלתי ניתנת לחקירה ו עמוקה.
אהבוני ואמור את אהבתך לי. שרתני ולא לשד האפל, כי מה מהר תיפול אם לא היה לי להגן עליך, שאני רוצה להשקיע על כלכם שרצו ללכת בדרכי ומאושרים להמשיך וללכת בדרך זו. הישאר באהבה הזאת! התחזקו! הפכו יותר אומץ ואמיצים בעמקי האהבתי! נשארת נאמן לי בשעות האחרונות, כי אתם שייכים לי! נתתם לי את מילתי "כן"! זכרו, בבחינות הקשות ביותר! אז רוצה לעמוד לצידכם. חשבו על ברית הנאמנות הזאת ועל המילתו "כן" שנאמרו בידייך. "כן אבי, כן אבי!" חזרו על מילים אלה שוב ושוב ולא תפסיקו בקורבנותיכם ובכפרתכם עבור בני הכהונה שלי שהם טועים ומתבלבלים.
הנה זה אני. צפה בבני. כמה הוא לבש. האם לא קדם לכולם את הדרכים אלו? רדיפות, חרפות, שילוח, הכתרת בדקלים? האין זאת חלק מדרךכם? האינך יכולים להכיר אותו, כל אלה אשר עוד הרחק ממני? צפה בצלבי! מתתי לכל! רק רבים יטעו. חזרו אלי וקבלו את חסדי שזורמים עדיין דרך שליחי.
עתה אני רוצה לברך אותכם, צאני הקטנה והאהבה שלי, בטריניטי עם כל המלאכים, כל הקדושים, עם אם האוהבת שלי, עם פדרו פייו האוהב על ידי שם האב ושם הבן ושם הרוח הקודש אמן. רק אהבה, אהבה אלוהית, נמשכת לנצח! אמן.
תהללה ותהילה ללא קץ, ישו המשיח בשכינה המובחרת של המזבח! אמן.