[האדון] למה לתת מקום לאבידה? הלילות יזהרו באלף אורות ולבבות ישובו! בדממה, נשמות מתעוררות והכוח של הדממה שומר על לבבות. אבל האדם בזמניכם איבד את המשמעות, הכח של הדממה. כן ילדים, דממה היא כוח שעורר את האדם לאור הנצחי!
זמנים מכואבים גם הם זמני שמחה בעתיד, כי הם מעירים את הנשמה ובעיקשות מביאים לה כח, סבלנות ואיפוי. הכל שהגיע מלמעלה טוב. ניסויים, אבנים בדרך, מבטיחים עלייה לאור בהסגרה, מתנה והכרת תודה. התנו עצמכם להנחיה, התנו את עצמכם להישא בגל של אהבתי. כל ניסיון, מעבר הוא דרך חיים בדרך החיים שבה אתם מתקדמים, וכל אחת מדרכיכם היא עלייה לאור כאשר מסגירים את עצמכם לי, לרצוני האלוהי.
מבחנים? המבחנים הם אבני ברכה, אבנים בדרך, שמלמדות אותך ומסיעות אותך לגובה גבוה יותר בהכנעה, כי רק ההכנעה היא ישועתך; ההכנעה היא אור הכוכבים בלבבות.
ההכנעה? המתנה, המתנה הראשונה, טיסת הנשמה! רק בהכנעה נשמתך מטיסה וצופה על רוח אהובתי, ואני מביא לה שלומי, מביא לה שמחתי, מביא לה את רוח רוחי הקדוש אשר מקדש אותה ומעלה אותה אל לבי האלוהי. הנשמה המאוחדת עמי בתפילה, בקביעות, בהכנעה מלאה לרצוני, מטיסה על רוח לבי, ואני נותן לה כנפים כדי שתטוס ושתעוף שוב ולהעלות את הלבבות הקרבים ועולים!
ילדים, אתם כל אחד לב אחד בלב אלוהיכם ומורכם; אתם יוצרים פנים אחת, נופים של אהבה. אנכי הפסל ואתם היצורים, האיחוד שלנו בלתי נשבר. מה שאתם עושים, אתם שייכים לי ואני שמור על כל אחד מכם. אתם לעולם לא לבד, מנותקים או נטושים.
ילדים, השמרו בלבבכם להכניע לרצוני הקדוש ואתם תקפצו לשמחה, תחשו שלום נכנס אליכם, השלום שמבקר את הנשמה ומביא לכם שמחת מתוק, מנחמת הנשמה השוכרת עצמה, המגלה קשר והוא, בלבבות המתוקה ביותר, לי, מכניע ונותן עצמו.
במתנה ליבכם לליבי הקדוש, ילדים, נכנסים לשלווה, מגלים ולוכדים כנפי תעופה, ובפניכם זורמת המים החיים, בפניכם נרגעים הסופות, כל הנהרות מלאים שמחה. השקט אינו עוד פחד אלא רגיעה מתוקה. סימפוניית הכנעה לליבי הקדוש מביאה לכם שלום ובדרך השקט מנחה את צעדיכם לקצב לבי שאומר עליכם נהר אהבתי.
ילדים, תולדו לשקט, באו אל השקט הפנימי שבו אנוכי גורר ותהיו מחודשים, תחזקו כוח. המים החיים הם לבי שניתן לכם לנצח. המים החיים זורמים בפניכם, מזינים אתכם, נושאים אתכם לגן עדני של משכני, השלום של הנוכחותי. בחלב ודבש באתי למזון לבבכם. בריח אהבתי מזין את נשמתיכם ואני מדליק את דעתיכם בדברי חיי.
ילדים, בשקט, צפו ותפלו; התפילה, שמחברת אותכם, שקושרת אתכם אליי, נותנת לכם כח ומעניקה לך הטיסה שהיא הנטישה. בנטישה, ילדים, אתם מפריחים את כנפייכם, והכנפים של הזרחה, בתוך טווח ידיכם, מאפשרים לכם לטעום בריחות החיים שאני.
לא, אינכם חולמים, ילדים, ונשמתיכם עפות ברוח לבי, ואנא מביא להם מים חיים. התפילה, ילדים, היא כניעה; תפילה זה שקט; תפילה זו טיסה, ובטיסה, מזרחה עד מערב, נשמותיכם באות להתזון בליבי, ואני מביא להן את חלב אלוהי. בליי, אינכם יכולים לעשות דבר.
אוי! אני אוהב אותך, נפשי הקטנות! אוו! אהבוני כמוחב אותך, ושקט ילבש בשיר הזרחה שיעלה עד מערב וימלא את נשמתיכם באור ובשלווה! ילדים, התפילה היא אהבה, זה מתנת לב ללב.
נשמות הקטנות האהובות שלי, בואו בשקט לשמע את הדופק של לב אדוני, וקולי בתוככם יביא לכם את הנשימה, נשימת החיים, ותגדלו בחצרי. ילדים, איחוד מביא שלום, ושלום נותן לך כח, וכח נותן לך יציבות.
ילדים, בואו לחצרי ולחנו את שיר הלב, ולבב לב תתזוננה. אני בא למצוא את עצמי ואספם תחת כנפי. אני בא להביא מים חיים לכל נשמות הצמאות שלכם. אני בא להביא השראה ושמחה, איחוד קדוש, אליכם.
אל תיראו להתקרב אלי; אלא תיראו לסטות ממני. אני מביא לכם מים חיים ואש! אני בא להדליק את הגחלים, כך שאש בוערת תחייה את העולם, עולמך, כדי שתעוף על רוח לבי ושתתחדשו נשמותיכם ורוחותיכם בחושך של הלילה, כך שהשמש של לבי תשרה בעיריכם ותתחדשו בשמחה! הוא שיש בונה את משכני בכל אחד מכם! ילדים, אני הרוח, אני הנשמה החיה, אני הוא שיש, הבא להביא לכם את קריאתו של לבי ולאיחד אותכם אלי מלב אל לב!
באו, שירו, רקדו לקול הטמבלרינים! באתי לחפש את עצמי, כל עצמי. באתי לשחרר את האסירים, לשרוף את שרשי העבדים, לפדות לב מהשקר ונסמות מגנב(1). באתי להביא לכם מים חיים ואש. באתי לאחד את לבבכם לליב אחד ולהחיותכם! לקחו את דרכי, אני שמחה, אני האש הבוערת, הגפן הפורייה שנושאת פרי האהבות בתוככם. אל תהאו ספקנים, התמסרו לרצוני האלוהי, ודריכם יתמלאו בחלב ודבש. ילדים, באו אלי, אני שבא אליכם לשחרר אתכם מהשרשראות של המזים, ותישערו מן הכוזב. באו, אני האהבה הנושאת אותכם למנוחתי, לקחתי אתכם תחת כנפי.
צפו וצפו ללא הפסקה, אני הצופה, השארו עריים. אל מקור המים החיים מוביל לבבכם ונשמתכם. אהבוני כמוהר אתכם. הוי! אהבוני! אני הצופה, המהיר, אתם, התעוררו לרוח לבי, לרוח רוחי. נושא אותך למנוחותי כדי שתחיו ותהיו חיים באחד החיים שאנוכי הוא!
[מעט מאוחר יותר]
כשיבוא הזמן — וזה כבר כאן — תהלך באבק כי לא השמעת ולא היללת את שמי הקדוש; כי דחת את מצותי ואמצת את חוקי החיה, תחיות בעוני. כל האדם, כל אדם, אבד; כל אלה שהכחישו והמשיכים לכחוש את תורתי ולהזליז את שמי הקדוש יהלכו באבק הזמן, ויאבק יהיו לבם. זמן הבלבול כאן.
(1) השטן.