יום שלישי, 8 באפריל 2025
תנו לי את חמשת-עשר הימים האלה בתמורה להבטחת גן עדן! היו תלמידי הדור הזה שלי!
הודעה מאדוני ואלוהינו ישוע המשיח לאחות בֶּגְ'ה שבבלגיה, ב-4 באפריל 2025.

ילדים יקרים שלי,
איך אוכל לאהוב אתכם יותר ממה שאני מתכנן לעשות?
התפללתי הרבה, אהבתי והצטערתי עבור כולכם, אבל זה לא הספיק.
אהבה שאינה נותנת את עצמה במלואה איננה אהבה מוחלטת, אך אלוהים הוא מוחלט, שלם, חוצה כל גבולות.
כדי לגאול אתכם, בריאתו, המתנה היקרה ביותר שלו, הייתי צריך לשלם מחיר גבוה כי אלוהים אינו מסתפק בקצת.
הוא נתן להם הכל, השטן לקח הכל ממנו, הייתי חייב להשיב את הכל לו.
כאדם פשוט, אף אחד לא יכול היה לתת לו מחיר כזה גבוה, אז באתי: “לא הקרבת ולא מנחה דרשת [הכול נחות ממך], לכן אמרתי, 'הנה אני!'” (תהילים 39:7-8).
כן, בן האלוהים ואני בעצמי אלוהים, רציתי לגאול את מחיר בריאתי.
היא נוצרה מאפס, אבל ברגע שנוצרה היה לה המחיר של בוראה.
השטן פגעה בה, תפסה אותה שלא כדין, גנבה אותה, הורידה את ערכה, ביזה אותה, אך אני הייתי בוראה ואלוהים, טוב אינסופי, חזק אינסופי, רחום אינסופי, לא יכול היה להיכשל בעזרת יצירותיו האהובות והמוערכות מאוד.
אז אמרתי: “הנה אני בא!”.
המתנה שהענקתי לעצמי יכלה להיות שלמה בלבד, עד לאלוהיות שלי עצמי.
הנחתי אותה בידי האלוהים, אבי, ואלוהים, רוחי הקדוש, נסוג ממני, עזב אותי על הצלב שעליו תליתי וקראתי בקול רם, מצוקה אך בהסכמה: “אלוהיי, אלוהיי, למה עזבת אותי!”.
עירומי היה שלם, גופי האלוהי היה חשוף, נשמתי האלוהית הייתה חשופה, לאחר שאבדה את כל החסד מכיוון שהיא התכסתה בכל חטאי כל בני האדם, ורוחי האלוהית עזבה אותני כמו מלאך שומר עוזב נפש מגונה ושפט.
הייתי חשוף, גופי מוכה, מעוּנה ולא ניתן לזהות אותו, אבל נותרתי האיש-אלוהים המוצע והמסור לשלם את הכופר על שוד אלוהים מהחפץ היקר ביותר שלו.
רוחות מגונות לא יכלו להיגאל מכיוון שהחטא שלהן היה נגד הרוח הקדוש, החטא המתנגד ישירות, באופן קבוע ולנצח לאלוהים.
אבל בני חטא, גם אם חטאיכם היו רציניים מאוד או אפילו בלתי ניתנים לסליחה, הוטעו, התפתנו, היו צריכים להתנגד, קיבלו את החסד להתנגד, אך נכנעו לפיתוי.
השטן הובילה אותם לחטא, אבל הם חזרו בתשובה.
הם חיו עם ההשלכות, הם סובלים ותמיד יסבלו, אבל תשובתם הרוויחה להם את רחמי האלוהים ו“הנה אני, אלוהים, לעשות את רצונך” (תהילים 40:9),
לשקם את בריאתך מידי הגנב שלה ממך, אני שלך, אני בנך, אני כאן!
כן, אני כאן, תמיד כאן, עם אלוהים, בהיותי בעצמי אלוהים, ועמכם כדי לעודד אתכם, לנחם אתכם, לעזור לכם, לשאת אתכם.
אני כאן, תמיד, היום ומחר, איני עוזב אותך, לעולם לא עוזב אותך.
ילדי, פנו אליי, חקו אותי, אמי הקדושה ביותר מריה תעזור לכם, היא קרובה אליכם כפי שהייתה כל כך קרובה אליי.
היא אוהבת אתכם כמו האם שאתם וברקיעים היא קרובה לכל אחד מכם יותר משהיתה יכולה להיות על פני האדמה.
ילדי, אתם עומדים להיכנס לשבועיים של תשוקתי ויש לי בקשה אחת מכם: הישארו איתי בימים אלה שהנם שיא חיי הארציים.
אני מתכנן לתת לכם הכל: חירותכם כילדי אלוהים משוחזרת, סליחתכם ושיקומכם.
לא תהיו עוד נפסדים, אתם סלחנים, חטאיכם נשכחים כל זמן שאתם מתחרטים ומתוודים עליהם ובגנ עדן אתם אחי האהובים שלי, יקרים ושווים.
אתם אחיי המאומצים ואחיי מלאים כי שיקמתי אתכם ככאלה והשמחה המשותפת שלנו אינה ניתנת לשינוי.
שמחות גן עדן הן שלכם, אין עוד שמחה שיכולה להתחרות בהן.
הם מוחלטים, נחשקים בעוצמה ותחזיקו בהם לנצח.
ואתם הקוראים אותי ברגע זה ממש, כן, אתם, אני אוהב אתכם באופן אישי, הצעתי והקרבתי את עצמי למענכם, רק עבורכם, והאהבה שלי אליכם היא עצומה, זו של אלוהים.
כל מי שרוצה, קבלו במהלך השבועיים הללו של תשוקתי להיכנע לי לחלוטין, כן, ככל האפשר, ואני מבטיח לכם גן עדן בסוף ימיכם.
כן, תנו לי את חמשת עשר הימים האלה בתמורה להבטחת גן העדן!
בדיוק כפי שלא חשכתי דבר, הצעתי הכל, קיבלתי הכל ואהבתי הכל במהלך התשוקה הזו, עשו את אותו הדבר ואני מבטיח לכם גן עדן.
לאחר חמשת עשר הימים האלה, המוקדשים לחלוטין לאלוהים בכנות ובאהבה, תשתנו, כבר קדושים ולא תרצו עוד ללכת בדרך של אדישות.
אז, בשמחת הפסחא, חקו את שליחי ותלמידי, שנטלו על עצמם את משימתם, שנטלו על עצמם את אחריותם וחוזקו ברוח הקודש ולא היססו עוד, היו ישועים אחרים ואמונתם לא עזבה אותי.
אני קורא לכם לעקוב אחיי, להיות תלמידי המאה הזה ואני אברך אתכם בשלי.
גן עדן בסוף ימיכם.
האדמה כל כך זקוקה לקדושה, היא ספוגה בחומריות, בממון, שעתה הזמן לשנות אותה, להחזיר לה את המראה והמציאות הנוצרית-קתולית שלה, ובשבועיים אלה של תשוקת ישו, אני מזמין אותך לעקוב אחריי, להיות תלמידים נאמנים חדשים ולהכין עצמנו לממלכתי שעוד יבוא, כפי שבקשו במשך יותר משני עשורים בתפילת האבות שלנו: “יבא מלכותך...”.
אני מחכה לך, צופה בך, אוהב אותך ותומך בך.
אדונך ואלוהייך.