יום שני, 12 באוגוסט 2024
אני אשקם את בריאתי
הודעה מאלוהים האב לאחות אמפולה בניו בראונפלס, טקסאס, ארצות הברית, בתאריך 5 באוגוסט 2024 בספרדית, וזו תרגומה שלה לאנגלית
ילדיי,
אני אביכם אשר מדבר אליכם מכסאי בשמים, שם אני שוכן ושם אני קורא לכם לחזור אליי.
אני אביכם האוהב אתכם; מי שאחרי מתן חיים לכם ממלא אתכם בחניתו כדי שתקבלו אהבתי, אורִי, רצוני; ומי שכאשר תאחדו את רצונכם עם שלי משנה אותכם לילידים אמיתיים של ליבי, כמו ישוע שלי. [1]
אני אביכם המעצב אתכם – בכאב, בתהפוכות חיי היומיום ובניסיונות של המצב הנוכחי – כדי שתגדלו ותבשילו בדרכי, ברצוני. כדי שתוכלו להיות עמיתי לעבודה בעבודה הגדולה הזאת של כיבוש מחדש של ליבות כל ילדי, והתחדשות כנסייתי, אשר דוללה כעת על ידי הכוחות האפלים שהסתננו לתוכה.
הכנסייה שאני עיצבתי ברצוני להיות אור לגויים, בית לילדיי, מקלט לקטנים שלי, מעיין חוכמה ושלום עבור ילדי ועבור כל העולם. כדי שתהיה התעלה והמפיצה של החסד שלי, המבצר של האמת וכל המתנות הניתנות לאנושות.
אבל עכשיו, ילדיי, באיזה כאב ובגועל אני רואה את ההשתלטות השטנית שהחלה להתרחש, לשלוט, לחשיך ולהרוס את הכנסייה היפה שלי, הגוף המיסטי של ישוע שלי.
עם איזו אהבה, נאמנות, ציות – עד כדי שפיכת הדם הקדוש ביותר של הדיבור שהתגלם – נוסדה כנסייה זו, גוף קדוש זה, נוצרה לטובת כל בריאתי.
חשבו מה - מי - הוא היסוד שלה, הסלע הנצחי שעליו היא מבוססת. שקלו את מקורותיה האלוהיים.
ועכשיו ראו כמה רחוק זה התרחק מהיסוד הקדוש הזה.
ילדים, אתם יודעים היטב מה קורה לבניין שקירותיו ועמודיו מופרדים מהיסוד. הוא כבר לא יכול לעמוד ויכול להתמוטט בקלות.
ילדים, הכנסייה שלי שבּויה.
אני אומר לכם שוב: הכנסייה שלי, שאני עיצבתי לטובת ילדיי, נמצאת בשבי.
רק אני יכול לשחרר.
רק אני יכול להחיות אותה מחדש.
רק אני.
ילדים, אתם רואים באימה ובכאב איך מתעללים בי, מבזים אותי בחוסר ענישה לכאורה. אתם רואים כיצד צעד אחר צעד, יום אחר יום, הדרדרות של ילדי, הדרדרות הכנסייה שלי גוברת. אתם רואים כיצד במקום לגרום לאורי ולאמיתי שלי לזרוח, רק חושך, בלבול ואימה מועברים.
האימה מחוסר האמונה שזוהמה הכל. ושכּו רבים, ילדים, לא רוצים לראות או לקבל, ומכסים את עיניהם ואת אוזניהם, לא רואים את הסימנים שלי ולא מקשיבים לדבריי.
בניי,
מה שאתם רואים עכשיו בהריסות, אבנה מחדש .
מה שאתם רואים עכשיו מזוהם, מעוות, אטהר ואבהיר.
מה שאתם רואים פצוע, ארפא.
מה שאתם רואים מלא חושך, אמלא באור בעוצמה כזו שהחושך יברח לחלוטין .
מה שבגד בו, אצדיק.
מה שפורד, אאסוף.
מה שהוּשמץ, הוּעלב, אקדש ואייפה .
אני, ילדים .
אני, אביכם ואדוניי אעשה זאת.
למען שמי. למען כבודי. למען תהילתי. [2]
מה שנאמר על ידי נביאי יתמלא. עד למילה האחרונה, עד לפסיק האחרון.
הכל יתגשם .
דברי אביכם הם נצחיים, חיים ואפקטיביים. וכמו שדברי החיים שלי, דברי, [3] מימשו את רצוני במלואם – העבודה לשמה שלחתי אותו – כך כל דברי יתגשמו ויפעלו. [4]
שמרו את דברי בליבכם, קבלו אותם ותנו להם לשורש. [5]
בהם אתם מקבלים אותי .
ילדים, אל תפחדו – ישוע שלי אמר לכם שמוצא חן בעיניי להעניק לכם מלכותי. [6] והוא הראה לכם את ליבו – עוצמת אהבתו אליי ואליכם – בכך שאמר לכם שבעדות מותו ותחייתו הוא מבקש מכם אותה האהבה בה אני אוהב אותו. [7]
אתם מבינים מה זה אומר, ילדים ?
גודל הקרבנות שלו כדי להשיג עבורכם עוצמה כזו של אהבה?
הישארו באהבה הזו, ילדים .
אל תתנו לשקרים של השטן לחלל אותה – לא במוחותיכם ולא בליבותיכם ולא בבתיהם ולא בכנסייתי ולא בעולם.
האמונה שלך היא המגן שמונח סביב אהבה זו כדי להגן עליה.
אתם רואים מה קורה כשהאמונה מתה ?
ילדים, אני מרשה לרע, לליחה השטנית של שקרים להתגלות כדי שתראו אותו, כדי תדעו מול מה אתם עומדים, כדי שהילדים שלי יפתחו עיניים לאמת.
ילדים, מה שאתם רואים קורה הוא צעד. אל תפחדו. התוכנית שלי ממשיכה ושום דבר לא יכול לעצור אותה.
אל תיראו.
אני אביכם והם ילדיי, עבורם עשיתי פלאים ועבורם אעשה פלאים גדולים עוד יותר.
הישארו באהבתי.
נחושים. בשלום.
הכל בידי.
אני אפעל, ילדים.
אמלא את מה שהובטח.
ואחדש את הבריאה שלי. [8]
הרימו את מבטכם והתמקדו בי.
אל תיראו.
אברך אתכם, ילדים, השומעים לי, ודרככם גם משפחותיכם. הניחו אותם בידי ובטחו בי.
נותן לכם את שלומי, כדי לבער כל ספק, חוסר אמונה, כל שקר שמנסה להידבק בהווייתכם.
אמן. אני בא בקרוב.
לתת לכל אחד לפי מעשיו
ולפי תגובתו לחסדי.
איש אל ילעג לאלוהיו.
אף אחד.
אמן.
הערה: הערות השוליים אינן נאמרות על ידי אלוהים. הן נוספות על ידי האחות. לפעמים ההערה נועדה לעזור להבהיר לקורא את תחושת המשמעות של מילה או רעיון מסויימים, ולפעמים כדי להעביר טוב יותר את התחושה של הטון של אלוהים או גבירתנו כשאמרו אותם.)
[1] " אם תשמרו את מצוותיי, תישאר באהבתי, כפי שאני שומר את מצוותי אבי ותשכון בתוך אהבתו. " (יוחנן ט"ו: י')
[2] בספרדית המילה המשמשת היא "Por Mi Nombre…”, שניתן לתרגם אותה כ”על ידי שמי…” או “בשביל שמי…” או “לטובת שמי…”. במקרה זה, מכיוון שהוא משתמש בביטויים אלה במשמעות של נדר חגיגי (לפחות כך תפסתי זאת), אני חושב שה”לטובת…” מעביר הכי טוב את המשמעות הזו באנגלית.
[3] בדיקטציה הספרדית של המשפט הזה נעשה שימוש בשתי מילים נפרדות כדי להתייחס לישוע, “Palabra” ו-”Verbo”. אבל באנגלית, כשמדברים על ישוע, שניהם מתורגמים בדרך כלל כ-"Word".
[4] " כשדיבר ישוע את הדברים האלה, הרים עיניו לשמים ואמר: ‘אבא, הגיעה השעה; תפאר את בנך כדי שהבן יפאר אותך… הפארתי אותך בארץ, לאחר שסיימתי את המעשה אשר נתת לי לעשות. ’" (יוחנן יז:1,4)
[5] "האור האמיתי [המילה], המאיר כל אדם, בא לעולם. הוא היה בעולם והעולם נוצר דרכו, אך העולם לא הכירו. הוא הגיע לביתו שלו ואנשיו לא קיבלו אותו. אבל לכל מי שקיבל אותו, אשר האמין בשמו, נתן כוח להיות בני אלוהים." (יוחנן י:9-12)
[6] "אל תיראו, עדר קטן, כי אבכם שמח לתת לכם את הממלכה." (לוקס יב:32)
[7] " אבא, אני מבקש שאלה גם את אלו אשר נתת לי יהיו עמי במקום בו אני נמצא כדי שיביטו בתפארתי אשר נתת לי באהבתך כלפי לפני יסוד העולם. אב צדיק, העולם לא הכיר אותך אך אני הכרתי אותך ואלה יודעים כי שלחת אותי. הודיעתי להם את שמך ואודיעם כדי שהאהבה בה אהבת אותי תהיה בתוכם ואני בהם." (יוחנן יז:24-26)
בשבילי, תפילתו של ישוע לאב לפני ייסוריו (יוחנן י"ז) היא המקום בו אנו יכולים לראות בצורה ברורה יותר את אהבתו לאב ולנו – זו תפילה אינטימית ועוצמתית כל כך, בלתי אפשרי לבטא במילים את כל מה שהיא מכילה. אם הבשורה היא הסינתזה והשיא של כל כתבי הקודש, ואמירותיו של ישוע בסעודה האחרונה (יוחנן י"ד-טז) הן הצוואה שלו וסיכום המשימה שלו, תפילתו לאב מראה לנו את המקור, המוטיבציה, לכל מה שהוא אמר ועשה, והיא זו שנותנת לנו האור האמיתי להבין את כל הבשורה ואת כל כתבי הקודש. ומשהו שיכול לחמוק מעין הוא העובדה שאושר לנו לשמוע תפילה זו – כיוון של תקווה, נחמה וריפוי. זה מאוד מועיל לקרוא את דברי התפילה הזאת, הם מרפא לנפש.
[8] הכתוב הזה נתמלל לי מיד לאחר חצות, ועדיין לא ראיתי את הקריאות למסה של אותו יום. כשבדקתי במחזור התפילות ראיתי שזהו זיכרון אופציונלי לחניכת הבזיליקה של מריה הגדולה ברומא, ושעבור הזיכרון הזה היו קריאות מתאימות. הקריאה הראשונה בפרט נראתה לי אישור לכתוב זה. (הקריאות של היום או של המחר לאחר שאני מקבל כתב לעתים קרובות נראות לי כאישורים לדברים שנאמרו בכתבים.)
אני, יוחנן, ראיתי שמיים חדשים וארץ חדשה. השמים הקודמים והארץ הקודמת חלפו, ואין עוד ים. גם את העיר הקדושה, ירושלים החדשה, ראיתי יורדת מן השמיים מאלוהים, מוכנה ככלה מעוטרת לבעלה. שמעתי קול גדול מכס המלכות אומר: "הנה משכן אלוהים עם בני האדם. הוא ישכון בהם והם יהיו עמו ואלוהים עצמו תמיד יהיה עימם כאלוהיהם. הוא ינגב כל דמעה מעיניהם, ולא יהיה עוד מוות או אבל, בכי או כאב, כי הסדר הישן חלף."
היושב על הכס אמר, "הנה אני עושה את הכל חדשים."
(גל"ח כ"א:א-ה)