יום ראשון, 1 באפריל 2012
יום ראשון של הפסח.
האב השמימי מדבר לאחר הקדשת התמר, הפסיון והמסה הטרידנטינית הקדושה בבית הכבוד בחדר התפילה במלצ' דרך כלי ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. במהלך המסה הקדושה נכנסו מלאכים רבים מכל הכיוונים לחדר התפילה והתקבצו סביב פסלו של ישוע, סביב מזבח מריה, ורבים מהם התאספו סביב המזבח הקרבן. (אן מדברת עם מאמץ רב כי סבלתה גדולה מאוד).
האב השמימי ויישוע המשיח יומר: אני, האב השמימי, דובר בדקה זו דרך כלי רצוני, שומע פקודותי וצנוע, ובתי אן, שהיא כוללת ברצוני ומחזירה את דברי ואת דבריו של בני.
ישוע המשיח יומר: מאמיני האהובים, ילדי האהובים, תלמידים אהובים וצבא קטן אהבתי, היום חוגגים את ראשון הפסח. זהו יומי הקשה ביותר, כי סבלתי מאוד ביום הזה. ההמון צעק: "הושיעה בן דוד!" אך מצאתי זאת ללטש, שכן זמן קצר לאחר מכן הם צעקו: "צלבו אותו!". היו אותם אנשים שברכו אותי לפני כן, זו ההומה שרצה להרוג אותי. ידעתי על כל זה, ובנוסף, הייתי חייב לצפות בסבלת אמי השמימית. היא סבלה כאבים בלתי נדברים בנפשה, שכן ידעה את סבלי, שבראשם עמדתי.
האב השמימי אומר: כן, ילדיי האהובים, מאמניי האהובים, כמה פעמים נבאתי לכם: התעוררו משנת המוות הזו, כי אתם לא מבינים איפה אתם. אתם מדברים עם שטן ומתחילים לחפש את האמונה הנכונה, שלי, האלוהים הטרינארי. ואולם אתם דוחים אותי. הלוא שלחתי את בני היחיד והאהוב ביותר לארץ הזו כדי שיוכל לבצע עבורכם עבודה זו של גאולה?
ומה אתם עושים, בני הכוהנים שלי? האם אתם הלכים בדרך הצלב עם בני? האם אתם נותנים לעצמכם ליהלל ולהתעלף כמו שההמון הילהל והעלה על ראשו כתר קוצים? האם חשבתם שאתם הכוהנים הקורבניים שלו - גם היום? לא! אתם אומרים לא ברור לדרכו של הצלב, אף על פי שהוא בחר בכם. האהבה לכם גדולה מאוד!
ישוע המשיח אומר: ראו אם כאב דומה לזה שלי ואימי כאב זה בזמן הזה, שבו אנכי צלוב מחדש והקוצים מכתר הקוצים חודרים עמוק יותר בראשי ומתות השוטים שאנוכי סבלתי עבורכם החטאים, מתות אלו ניתנות על ידי אתם, כי הם עוד מלקים אותי היום. כמו אז, הבשר הגולמי יוצא מגבי ואת גופי הוא פצע אחד ממנו סבלתי והמתות עדיין מכות אותי היום. כמה אנוכי צריך לסבל הכל מחדש באהובתי הקטנה שליחתי, שמתחילה לומר לי את ה"כן" הרצוני שלה.
האב השמימי אומר: אנכי, האב השמימי, רואה את הצלב של בני היחיד והאהוב עלי וראיתי את ההמון נודד ממנו. הם בורחים, בורחים לחיים בשפע ולא רוצים לקחת זבח. לא רק שהם תפסו שלטון, אלא גם דחו אותו. הם חושבים שאפשר לעמוד מול מזבח העם, אף על פי שהיא יודעים כי יש רק מזבח אחד של קרב. כמה הם מכים את המסמרים מחדש בידיו וברגליו, וכמה הדם הקדוש שלו זורם מצדו הפצוע אל המזבחות הזו. ילדי קטן הותר לראות דם זה היום. הדם הקדוש שלך, שזרם גם היום עבור הרבים שלא רוצים להאמין, שהם מלקקים אותו, חרפים אותו, מלעיגים עליו ומצליבים אותו מחדש.
בני הכוהנים האהובים שלי, למה, למה לא תפנו ותחגגו את החג הקדוש של הזבח בכל כבוד? האם אתה סבור שאתה יכול לחגוג את חג הקרב הקדוש על שולחן טחון? מה לעג לכם בני הכוהנים, שעל תשובתכם אנכי מתאווה - ורק הם תועו. אין להם להתפנות הודעותי, שאני שלוח אל העולם, לעולם כולו דרך האינטרנט שלי, ואין אחד שמתעורר! כמה אני מרגיש נטוש - נטוש על ידי כל אלה שהבן שלי פדה. אך הם דחו אותי גם עכשיו. הם גורמים לי לחוות את הנטישה הזו פעם נוספת, הרבים שאנכי רצה להמיר. אנכי נכנסתי לליבה ונגעתי בה. אבל גם נגיעה זו נדחתה.
ישוע המשיח אומר: צאנו הקטן האהוב, מה אתם עושים? אתם כופרים ותפילים במיוחד דרך זבחכם היום ביום זה. כן, בני הכוהנים האהובים שלי, אתה חווה את חלשותי במהלך המיסה הקדושה של הזבח. אנכי ירדתי כי ראיתי כיצד אני מלקק ואנכי לא יכול להמשיך בדרך הצלב בשל החלשותי. ורק אז הייתי צריך לקום, ושמעון הקיריני נאלץ לעזור לי לשאת את הצלב מכיוון שהחלשה אחת אחרי השנייה השתלטה עלי.
ואתה, בני האהובים של הכהנים, הייתם שותפים איתי? לא! אתם קשיחים ורואים רק את עצמכם, סבלכם. אף על פי כן, אינך יכול לקחת את הצלב שלך כפי שאני רוצה, אלא גם דוחה אותו. חייב לנסוע הכל לבדי שוב בילדי הקטן. וצאן קטנה זו סובל היום במיוחד עם ילדתי הקטן על מזבח הזבח. סבלתה קשה במיוחד כי הפסיון של מתתיהו חדר לליבה, כיוון שאני נתתי לה את לבי, לב שסובל עינויים בלתי ניתנים לתיאור ביום זה. לכן, ילדי הקטן ואהובי בנים הכהנים, היה עליכם לסבול זאת. לא יכולתי לעמוד בסבל לבדי היום הזה כי ההמון דוחה אותי ומעטים מאוד מוכנים להמשיך ולשאת את צלבי, כיוון ש'מי שרוצה להיות תלמידי, ייקח עליו את הצלב שלו ויילך אחרי' ולא ידחה אותו.
האב השמימי אומר: הוא לוקח זאת על כתפיו מרצון ומצפה ששתלחתי את בני לארץ והוא חייב לחוות את עינויים הגרועים ביותר בשקט עמוק, - עינוים בלתי ניתנים לתיאור. ואני, כאב שמימי, לא רק צרכתי לראות הכל, אלא גם היה עלי להגיד כן לו - למענכם, מאמיני, במיוחד לבני האהובים של הכהנים, שעתם עומדים בצוק ודואגים שלא ישובו כדי להשיג את ייחוסם הנצחי. אני מתפלל היום בשנית על נשמותיכם. התנהגו ושובתו, כי הזמן קרוב בו בני האדם יהושע כריסטוס יחזור. בעת בואו השני, תראו את נשמתכם, נשמתכם מלאות בחטא. רבים אנשים, מאמינים רבים וכהנים רבים ייראו כל כך שהם ישקעו בצער וסבל. הם לא יכולים לסבול את נשמותיהם החוטאות שאשכיח אותם כדי שייעורו ויתחילו להבין מה עשו.
ישוע המשיח אומר: יקירי השלטונות, יקירי הבishops, הארכיבishops, הקרדינלים והכוהנים, אתם הפרושיים, אתם גורמים לי הסבל הגדול ביותר, סבלי הצלב. אנחנו מחכים שאתם תעמודו תחת הצלב כמו אימי ואתם תחזרו בתשובה כדי לקבל סליחה על אשמתכם העצומה. רוצה להציל אותך דרך צאנני האהובים הקטנים, שהם תמיד מוכנים לכפר עליכם, לסבול ולהמשיך בדרך הסבל עבורכם, שלא פוסקים לעשות קורבנות כדי להציל אתכם ואת נשמתכם, כי אוהב כל אחד ומחכה לתשובתכם כך שאוכל לסלוח לך.
ואכן אביך האהוב בשמים מברכים אותך בטריניטי עם אם הצער והכול מלאכים וקדושים, בשם האב ובנו ורוח הקודש. אמן. אתם נאהבים מהעת העתיקה! תודה לך על הנחמה שהרגשת לי היום.