בשם האב ובעזרת הבן ובשם הרוח הקדושה, אמין. צבא מלאכים נדרדר במהלך המיסה הקדושה והסתגלגל לפני הסקרמנט המבורך על ברךיהם. קדוש יוליאן מלייז', קדוש פאדרה פיו, האם הקדושה של אלוהים, היו בינינו עם ישוע המשיח בלבם המאוחד של ישוע ומריה. יוסף הקדוש ומיכאל הארכנגל הוזהרו באור בהיר והוא שוב נטה את חרבו בכל ארבעת הכיוונים.
ישוע המשיח מדבר היום והאב השמימי יזם את השיחה הזאת: ילדי, בחירי, הקבוצה הקטנה הנותרת שלי, אני, האב השמימי, אפשר לבן דברי לדבר אליכם היום, שכן הוא היה להישא ברחובות ובמעברים.
ישוע המשיח: אני, ישוע המשיח, מדבר דרך הכלי הרצון, השומע והנמוך שלי ודברי הבת אן. היא מדברת את דברי ואינה ברצוני. אני, ישוע המשיח, הייתי להישא היום הזה, חג גוף כנסייה, בכל רחובות ובמעברים הערים. אך זה לא האמת. המאמינים אינם מאמינים עוד בסקרמנט המבורך של המיזבח, אותו הקמתי בעצמי. הכלים נשאו ברחבי העיר עם לחם חולין. הם קוראים לו 'לחם קדוש'. אני עצמי רצה להישא ברחובות, אך כוהני לא מאמינים בו. המזבחות בוטלו במידה רבה. גם ההדרנים ברחובות ובמעברים בוטלו. איפה אני יכול להיות, איפה הסקרמנט המבורך יכול להיות, כאשר אין עוד מי שמקדיש לי כבוד, כאשר השירים היפים האלה, שנשירו לכבודה שלי אז, אינם נשמעים יותר? הם שונו על ידי המודרניזם.
חג הקורבן הקדוש שלי בוטל. איך אנוכי מתגלם באותן הידיים החילולות של הכוהנים? זה לא אפשרי. אין עוד כופף ברך לפני. אף אחד לא מצלב את עצמו יותר. גם זאת נלקחה מפרוטסטנטיות. האוונגליסטים חושבים שהם יסגדו לי גם כן. לא, זה לא הכהן שמסגיד אותי, אלא ראש שנבחר על ידיהם. לכל היותר הוא קורא לעצמו פסטור, אבל הוא לא מוסמך לכהונה. הוא לא יכול להטיל את עצמי. אין אנוכי נוכח אף בשינוי המילים של ההקדשה. אמרתי שלא ישנו יוד אחד. ואתם עשו זאת בכל זאת.
האל לא היום, בחג זה, כל השמים חייבים לבכות? הוא אינו צריך לבקוע דמעות, כי אין אנוכי נושא עוד ברחובות, כי פיסת לחם נשאה ברחובות, ובחרפה זו הנאמנים נותרו. אינך מאיר אותם. אתה מוביל אותם לטעות והם מבולבלים. לכן תגיע התקרית של אבי השמים בקרוב. רק הוא יודע על שעת זה.
זה צער לי, ישו המשיח, שאינני יכול עוד להיות מוקדש בסכינה הזאת של המזבח. המאמינים לא חייבים להכתש ברך. הם נלעגים ונבוזים. אבל עתה אבי השמים הוציא אותי מאותן טבקיות כי אין אנוכי מוקדש, כי האנשים אינם מאמינים בי, בסכינה הזאת של המזבח, שהוסד ביום חמשת הימים הקודש עם מוסמך הכוהנים. גם סקרמנט זה לא נפרס ולא חי בשקרים.
כהני האהובים שלי, השכחתם את המילים בהסמכתו? הלכתם רק להסיר אותן? לא הכדשתם עצמך לי דרך הבישוף, הרועה הראשי? בסופו של דבר קיבלתם ההסמכה ממני, באמצעות הרועה הראשי. אבל גם רועים ראשיים אלה אינם מאמינים עוד בקודש הזה של המזבח, ולכן השמים חייבים לבכות היום. גם אם אמי הקרובה בוכה היום במקומות רבים שם כבר שפכה דמעות, אף על פי כן, דמעות דם, כי היא סובלת עימני. היא קורדמפטריקס ומתווכת וכל הגראציות. אך הדוגמה הזה לא יכול להיות מוקרז על ידי הרועה הראשי שלי.
המשתייכים לי, תעמידו! הזמן טרם בא, אבל אתם תראו שאם תשמרו חזקים ואומציים ותעמידו, כל הכנסייה תשתנה ותתגלגל. היא תהיה חדשה - מוקמה מחדש והיא תזהר יותר יפה ממה שהייתה קודם לכן. בעיקר, זה יהיה באמת וכולם יעבדו את האל הטריניטי. יש רק אל אחד טריני.
אומרים בדתות אחרות שיש לנו רק אל אחד. זה לא האמת. רק בכנסייתי, היחידה הקדושה, קתולית ואפוסטלית, הם מעבדים אותי כאל טריניטרי. שם אני נוכח. רק שם אפשר לעבוד אותי ורק שם מתקיים סעודתי הקדושה. אין חגיגות ארוחה משותפת. איני נוכח בשולחנות הטחון, אלא רק במיזבחי הקרבן שלי, שבו מסעודה הקרבני שלי נערכת במסת טקס הקורבנות הטרידנטיניים. רק בליטורגיה זו, רק בסעודה הקדושה הזו, אפשר לי להיות נוכח, כי היא לא השתנתה, כי הכוהנים שמסעדים את סעודה הקרבני הקדושה בכל כבודם אמרו מילים שלי, מילות האמת שלי, ולא שינו דבר. רק שם אני נוכח.
האמין ולחלוף למקומות שבהם מסעודה הקרבנית הקדושה שלי נערכת בשלמותה ובאמת. שם תקבלו את הברכה המלאה וכוח האלוהים. ממנה תשאבו. זה מקור חייכם. ושם, רק שם, נמצאת האמת.
אני אוהב אותך, צאן קטנה יקרתי! אברככם, אנוכי ישו המשיח בטריניטי, עם אם הקדושה היקרה שלי, עם כל המלאכים והקדושים, עם תשעת מעגלי המלאכים, עם פדר פיוא האהוב עלי, בעיקר עם אם הקדושה היקרתך, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמן. לכו בשלום ופרסמו את בשורי הקדש שלי בשלמותו ובאמת וחיו אותו. אמן.