יום ראשון, 1 במרץ 2009

אבי השמים מדבר אל הבישופים לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית בבית התפילה בגטינגן דרך ילדו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. כל החלל הקדש היה מאור מאוד. האור נדרנדר כאלו כוכבי זהב קטנים יאירו עוד יותר את החדר.

אבי השמים מדבר עתה: אני, אבי השמים, מדבר שוב דרך הכלי הרצוי, המושמע והעניו שלי וילדתי אן. היא שוכבת באמתי ואומרת את הדברים שאני נותן לה. ילדי היקרים, בני הבחירה, הזמן הגדול של החסד הגיע לכם. זמן זה של חסד יכול לדרוש ממך רבים זבחים. אנחנו רוצה זאת מכם, אבל לא מאלץ אתכם להביא זבחים, אלא החסד בא עליכם שאתם רוצים להביא את הזבחים מהאהבה, מהאהבה לי, מהאהבה לצלב שלך. יהיה לכם קל יותר בזמן זה לרצות להביא זבחים, כי החסד מכיל זאת שאתם מביאים את הזבחים הגדולים אל הצלב מהאהבה. באו תחת הצלב! שם תקבלו את החסדים האלה. הם יישפכו עליכם בשופע.

אתם, נשאי צלבי, לא רק מוכנים להביא זבחים עבורכם, אלא גם חושבים על אחרים. אתם כפרים למענם. אתם מתפללים לחטאיהם, במיוחד לחטא של הרועים הראשיים, שגם קרובים ללבבכם, כי איך שהנחלתי ללביכם לכפר. אם תגדלו הודיה, גם תוכלו להתחרט, ילדי, שרוצים לבוא לצלבי.

אם תגדילו הודאה בלבכם, תשובת חטא עמוקה תישפך עליכם. אני מדבר במיוחד אליכם, הרועים הראשיים שלי. אם לא תחושו הודאה בלבבכם, לעולם לא תקבלו תשובה עמוקה. אתם ממשיכים להרוס את הכנסייה הקדושה, הקתולית והאפוסטלית שלי. אף על פי שאתם לוקחים עונג בעובדה שהכנסייה הזו נהרסת על ידי כוחות רעים. מה צער זה לכם כאשר לא מזההים זאת, כי ללא הכרה גם לא תמצאו חרטה. אתם אינכם הודיים, ואף אינו אמינים. אתם מביאים שקר אל הכנסייה שלי, השקרים. האם לא ידעתם מי הוא אדון השקרים? הרציתם להעלות קרבנות לו? הרציתם להיות חלק ממנו? חזרו! חזרו! חזרו!

כמה זמן הייתי מחכה לכם כמה תאוה לנשמותיכם בלבי, האב השמיימי בטריניטי. אמא השמימה מחכה לכם. מרירות מלאה את לבבכם. חיברתי את לבי עם לבכם. אנחנו הלבות המאוחדות שדוממות על פשעיכם החמורים ועל הסקרילגים הרבים שאתם ביצעת עד כה ורוצים להמשיך ולב�ע.

ממזבחי העם האלה אני רוצה לגרשת אתכם. למי מביאים את זה הקרב הנטען: לעם או לי? התעוררו, הרועים הראשיים שלי! חשבו על מה שעושים! הייתם אי פעם חושבים על קרבני הצלב שלי, שמתחדש בכל המזבחות בעולם כולו? האם דמי השפכתי לך לריק?

כַּמָּה סֵבֳלֹת נָתַתִּי לָכֶם וְכַמָּה צוּרֲבוֹת וְצָרוֹת שָׂאֱנוּ בַּעַדְכֶם. אֵנִי נותן לָכֶם גּביע דּמי, שֶׁשׂוּפַךְ עַל יְדֵיכֶם. קחוּ כּוס זֹאת. הִיא מלאה בַּזְּבָחִים שֶׁאַתֶּם רוצים לַעֲשׂוֹת, כְּשֶׁרוצים לִישׁן בְּרוצוני. אֵנִי נותן לָכֶם חֵן וְגַם דַּעת, כְּשֶׁמּוֹסְרִים רְצונְכֶם לִי.

הֲלֹא אָנֹכִי ה' וַיהוֹשׁע נַפְשׂותֵיכֶם? הֲזָּכוֹרְתִּיךֶם פַּעַם. מָתַי יָצאתִי מִלְּבַבְכֶם? כְּשֶׁחָטָאתֶם רַע, הָיָה לִי צָרִיךְ לָצֵאת, שֶׁגּוּרוּשׁ מִלְּבַבְכֶם. לא אמנתי בִּי. לא הלכתם תַּחַת צְלוּבי בְּצָרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן מְכוּרוֹת הַכּנסייה הַקְּתוֹלית וְהָאַפּוֹסְטולית. לְמִי הֲעַבַרְתֶּם אוֹתָן? לַשְּׂרוֹת רָעוֹת. הֲלֹא מוֹדעים אַתֶּם, מַה אַתֶּם עֲשִׂים? זכרוּ שֶׁמִּנְיֵיתִי כָךְ הַרְבֵּה נְפָשׂוֹת לְכַפר עַל אֲווֹנוֹת גְּדוֹלוֹת זֶה. תַּעצרוּ אֶת הַחֲטָאִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּשְׂאוֹת עָלֵיכֶם וְשֶׁמוֹרִידִין אוֹתוֹת, לְאַחַר כָּךְ דוֹחוֹף אֲפִילּוּ בְּמֵצוּל.

אני אוהב אתכם כלכם ואף הֶקְרַבְתִּי זֶה, זֶבַח הַצָּלוֹב לָכֶם. בּוּאוּ אֵל צְלוּבי! שָׁמָּה יֵשׁ הַישּׂועָה! אהבתי נִמצאת שָׁם, האהבות האלוהית, שֶׁרוצה לַהֲדִיק בְּלִבּוֹתֵיכֶם. פּתוּחוּ אֶת לִבּוֹתֵיכֶם וּתנוּ לי "כֵּן" מָרצוֹן, אז אַעְטֶה לָכֶם הַחֵן לְהִתְנַחֲמוֹת וְגַם לְרוֹצֵה בּוֹ, שֶׁאני אוהב אתכם כלכם בְּלֵבָבוֹת.

עתה האב השמיימי בטריניטי עם אם הקדושה, כולם המלאכים והקדושים ואת יוסף הקדוש ופרדי פיו מברכים אתכם בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמן. עתה זה הזמן הגדול של החן, עתה זה זמן התשובה. אמן.