יום שישי, 15 באוגוסט 2008
חג גבוה מריה עלייתה לשמים, חנוכת קפלה ביתית.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית של הזבח דרך כליו אן.
בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקדושה אמן. היום נראו לגיונות מלאכים. לא רק בחדר זה, אלא רחוק יותר. מעל הבית, ברחובות, בכל מקום הזהור הזהב הגדול היה נראה. יהיה לו משמעות גדולה בסוף הימים האלה, כאשר גברתנו תרסק את ראש הנחש. אנחנו בשיא התפתחותנו וזה הסיבה שהרגע זה הוא אירוע מאוד מיוחד.
האב השמימי אומר עכשיו: אני, האב השמימי, רוצה להופיע שוב דרך כליי היקר, הנחות, המושמע והרצוי ואת ילדי אן. היא כל שלי וכל הדברים שאומרת הם ממני, אין דבר מהם. היום רציתי לומר תודה לבני הכהן האהוב עלי עבור הקרבת הזבח הקדושה שאתה מציע לי. זהו סעודת זבח קודש יחידה שלי.
בני הכוהנים האהובים (אני רואה את האב השמימי חיוך עכשיו. א.) האם שכחת את אם שמי, היום בחג גדול זה? הוכנתי דרשה מריםית עבורך. זה חג יוצא דופן: עליית אמי. ואני מבקש ממך שתתן את הדרשה הזאת שאני הכין לאחר התערבות של אם שמי.
אני מכבד אותה מאוד. אם תשים אותם בקדמת הבמה, לא תתקדם אחורה. זה החג הגדול של אימי השמימית. האם אתה יכול להעריך שאנחנו העליתי את אמי לשמים בגוף ונפש? הילדה הקטנה חוותה עלייה זו בהשראות לראשונה. יוסף הקדוש בירך, המלאכים ברכו והם שרו: "השמיים מלווה..." אם אתה מכיר שיר זה, תשר אותו. השמחה של המלאכים על האישה היפה ביותר שהשמים בחרו הייתה גדולה מאוד. לפי התוכנית השמימית שלי, היא נוצרה, טהרה לחלוטין, ללא פגם, יפה מבחוץ ומבפנים. אף אשה לא תוכל להיות יותר יפהפייה מזו אי פעם. אני אוהב אותה ויום הולדת היום רוצה שתהיה גדולה מאוד.
ואת חג זה, בתי היקרה אנה מריה, בחרתי היום עבור כפלת ביתך. זו לא כנסייה ביתית, אלא עתה קורא לכניסיות הבית המיוחדות אלה כפלות. בדקתי אותן גם אתך, בתי היקרה. היה עליך לעבור מבחנים רבים לפני כן, עד שיכולתה כפלת ביתי להיקדש בחג הגדול של אמי השמימית. תוכל להיות מודה על כך. תזכרי תמיד חג המילואים הזה והיה צריך. בנוסף, יהיו לך מבחנים נוספים שהאתייר גם אותם. אל תשאלי עליהם, כי הם מעידים על אמיתות כפלת הקודש הזו, שם אנוכי, האל הטריוני הגדול, עורר ונגשף יום ולילה, בני בת הטריניטי בכפל זה יום ולילה בביתך. האם תוכל אי פעם להבין זאת, חסד גדול זה שבא עליך היום, אף בחג הגדול של אמי? שם כל השמים מתפארים: זמר מלאכים, קול שחצצות, היה בשמיים היום, חג גדול זה ואתה הורשת לחדל אותו בביתך. תזכרי תמיד את החסד הזה, במיוחד כאשר איבה ולעג מחכות לך. אל תשאלי שמאתייר זאת. גם אלה הם חסדים לקדש אותך, בתי, לקדש אותך. את על דרך הקודש ואם השמימית יוצרת אותך לפי תוכניתי השמימית. הכל יחול כגורל.
אתה עיטרת את הקפלה לפי רצוני. האובייקטים הקדושים אלה רוצים אותי, לא אותך. ואתה גם העברתי מבחן זה. כל חלק נוצר ומוקדש על ידיי לקבודי, לקבוד כולו של השמים. הכל מושלם. הראו, ילדי, האוהבים שלי, אינו קדושה כאן? לא בוטא כאן? הביטוי באותו הדרך בכנסיות המודרניסטיות? אתה מזהה את ההבדלים הללו? היכולת בנו עדיין להיות נוכח בתוך האולטרים הללו? לא, אני לא רוצה זאת. רציתי שבני יצא מהאלטרים הללו. זה היה צפייה עצובה לי לשלוח את בני יחידי, אליו שייך העולם כולו, הכנסייה כולה, הכנסייה שלי, לצאת. מה קשה היה לי שהבישופים המודרניסטיים שלי לא מכירים אותי. מהכמרים הם רוצים שיעבוד, כן, הם דוחקים אותם החוץ ממקדשותי, הכמרים הקדושים שלי. פשעים גדולים! הכל חייב להיות כפרה. אני צריך לדרוש קורבנות גדולים יותר ויותר.
ילדי האוהבים שלי, תביטו בצלב הקדוש של בני, אז אתם תוכל להתמודד עם הכל שיבוא עליכם. הקרבנות הופכים פוריים. אחד יום תרצחו בשמחה בכנסייה החדשה שנוסדה, בכנסייתי היחידה, הקדושה, הקתולית והאפוסטלית, שהוקמה מחדש על ידיי. היא לא יכולה להיות כמוה. הסקרמנטים שלי הם מתנות בכנסייתי הקדושה. לא בקהילות אחרות, אין המתנות הללו, המתנות, הסקרמנטים, כלולים. הרבה נלקח ממני. ואף צער זה משפיע על כולו השמים. אבל אם האמא הכי יקרה שלי, בחג שאתם מותרים לחוג היום, אם האמא היפה ביותר, היפה והטהרה בכנסייתי הקדושה, תכפר על הרבה דברים. היא מבקשת פעמיים ושלוש את כסאי שתחון על האנושות וזו הכנסייה. אבל גם למרור הסופי. היא בוכה דמעות של דם עבור האנושות הזאת.
היא מבטת אליך, ילדיי האוהבים, ילדיה של מרים, אם אתם רוצים ללכת בדרך הקודש והקשה הזו. זה קשוח וכבד בירושתי. הצעדים הללו שאני מציג לך, אטיות, מחשבתית ורחבה, צעדי אלה אפתחת בפניך. הולכו ותביטו בצלב וקבל את הקרבנות הזה מרצון ובתודה באהבתי ובכוחי, ולא בכוחותיכם. תגדלו ותבגרו. לא תשפילו; להפך, כוחכם יגבר, כי הכח האלוהי, כוחי, עובד בתוככם וסביבך. אתם תזכו לדוגמאות מכיוון שתקראו באמונה זו, רצוני, דרך עדותו שלכם.
דבריי חוזרים שוב ושוב לאינטרנט, כלומר הם נקראים לכל העולם. זה רצוני. אני רוצה להציל את הנשמות. כולם שייכים לי, יצוריי. האם תוכל להבין זאת כשסמכותי על סף הריסת? מה שזה משמעותו עבורי, לא רק עבורכם, אלא גם עבורי זה מאוד, מאוד חשוב. ראשי הכנסייה גורמים לי כאב גדול שהם אינם מקשיבים לרועה הראשי שלי.
זו על הארוחה הקדושה ביותר של הקורבן. זו אני, בישופיי, לא אתכם וברצונותיכם וכוחותיכם. זה ארוחת הקורבן הקודש שלי. כמה פעמים עוד אשאול ואבקש ממך להתחרט. שוב ושוב אני רחום על נשמותיכם כי אתם עומדים על פני התהום. השיבו! יש לך עוד זמן! זמני הסוף, בו אם הקדושה שלי עםכם, ילדיי האוהבים של מרים, תרסק את ראש הנחש כמלכת הניצחון, קרב מאוד, והיא מתקרבת במהירות רבה.
אימי כורעת לפניי יום ולילה מבקשת ומתחננת על נשמות אלה שלא רוצות לחזור בתשובה. היא שואלת עבורם שיקבלו את הידע לקבל מעל הכל את הקדוש שלי סקרמנט הפקידת החטאים, אז אני אשכח הכל. ברגע זה אני מחיל לכל אחד בחסדי הגדול שלי, אך תרגישו את כוחי האלים אם עדיין לא תשמעו לי. הכוח האלוהי ייראה אחרת ממה שאתם יכולים להעלות על דעתכם. נסים גדולים ותקופות יקרו בשמים וארץ. הכוכבים ישנו, השמש, הירח וכוכבי הלכת יציגו סימנים לאירוע הגדול הזה. צלב גדול יופיע בשמיים. האם אז תעבר תחת הצלבן שלי ותודה בחטאיך, חטאייכ הכבדים, לפני?
כמה שליחים ושליחות כבר ניבאו זאת. לא קרה לפי רצונה. האמינתם, בישופי, ששליחי יוכלו לעולם להביא את המילים הללו אל העולם? בחרתי אנשים קטנים וחסרי יכולת שם אין לראות שיכולים היו לקרוא מילים אלו. הומלתי אותם במשך שנים ובעזרת זה תזהו את השליחים האמיתיים שלי. הם יישארו לעולם לא-מה, כי אני, האל הגדול, רוצה לעבוד בהם ובהם, רק אני. אקח מהם הכל שברצונם. חוסר יכולת יחוו, רק אז אוכל להכניס את כוחי האלים.
אוהבים שלי, מתנה גדולה נוספת הייתה לך היום. קדושי יוסף האהוב עלי בא אל הקפלה הביתית בדקה האחרונה. הראיתם נס זה? יכול היה כל אדם לעשות זאת בדקת הסיום הזו, שם אתה, בתי היקרה אנמארי, חיכתה לאישיות של יוסף? רק ביטאת את רצונך ואני שמעתי. בחסדי האלים פעלתי. הוא בא אליך.
היו תודה, ילדיה, על מתנותי, כי יש לי הרבה מתנות מוכנות לך לעתיד, לכלכם, יקרובי, שמתהלכים בדרכים, הדרכים שנקבעו בשמים, לפי התוכנית השמימית שלי. אתם תוכל להתקדם בצעדים אלו, אז תחוו הגנה מלאה גם נסים. אם תשירו חלק מהצעדים האלה, אף אחד בלבד, לא יהיה סביבך מגן מלא, כי אני קובעת ומחברת הכל. היותי מאוהבת, ילדיה, מן העולם, אתם שניתנים מתנות. ברצון גדול רוצה להמשיך ולנתן לכם משכים, כי אני אוהב אותכם ללא גבולות.
גם משפחתי האהובה ש., לא שכחתי אתכם היום. הובלתי אתכם כאן כדי שתחוו אירוע גדול זה. נקראתם לבוא כאן, כי גם אתמול חויתם נס גדול. הכוחות הרעים נכנעו, לא ברצון של בני כהונתי, ולא על ידיכם, ילדי הקטנים, אלא בעוצמתי הבלתי-מוגבלת, בעוצמתי הבלתי-מוגבלת זה קרה ואתם שוחררו. האפשרות הפכה למציאות והרגשתם זאת ונתנו תודה. כמתנה זרזתי אתכם היום בחוויה גדולה זו כי אני אוהב אותכם ומחבק אתכם בליבי המאהב וללב הטהור של אם הקדושה האהובה עלי.
ועתה אני רוצה לברך אתכם כולם בדרך הזו! צאו לעולם! הכריזו על הניסים! קראו שזה אנוכי ואף אחד אחר שאוכל להציל את האנשים. תעזרו לי ותהא שם בעתיד כי אני מאפשר לכם לחזק ולבגור. ברוך אתכם בכל השמים, אם הקדושה שלי, אם הקודש ביותר שלי, יוסף הקדש שלי, הפטרון של כפלת הבית הזו, כל המלאכים והקדושים בטריניטי האלוהים, האב, הבן ורוח הקודש. אמן. חייב לאהוב, כי האהבה היא הגדולה ביותר. אמן.