יום שישי, 8 באוגוסט 2008
חג הכומר הקדוש מארס.
אבי השמים מדבר דרך ילדתו אן לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית בטקס בבית התפילה בגטינגן.
אן: בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן. במהלך ההקדשה היו נוכחים רבים ממלאכים ברך ומסתפלים ושרו 'קְדוֹשׁ, קְדוֹשׁ, קְדוֹשׁ' - 'קדוש, קדוש, קדוש'.
אבי השמים אומר עכשיו: ילדי הקטן שלי קיבל ריחות נהדרים במהלך זה 'קְדוֹשׁ' כמתנה שברצונה להמשיך להיות זמינה. אני מודה לכולם היום, יקרתי ובחירי, על שהעמידתם פנים מול משפט זה. גם אנוכי היה נוכח והארכאנגל הקדוש מיכאל לחם נגד התנין הרע. הוא שמור מכולכם, ואמתי בלבד הגיעה לידי ביטוי.
אני, אבי השמים, הובלתי את כוחי העליון. הכל היה ברצוני ובפרובנדנצי שלי - הכל - אומר גם את המילים הרעות הזו. המילים שיצאו מפיו של עורך הדין היו רעות. הן היו אמורות לפגוש אותכם, אך לא יכלו להגיע אליכם כי אנוכי, אבי השמים, לא רציתי זאת והארכאנגל הקדוש מיכאל היה צריך להרחיקן מכם.
היקרתי שלי, מהתחלה רציתי שמשפט זה יתקיים. אתם לא רציתם זאת, להפך, לא רציתם לבקש עזרה משופט כי רציתם לחסוך על עצמכם את הצורך הזה. אבל אנוכי, אבי השמים, רוצה לתת להאירון האינטרנט כך שהאמת, חלק מאמיתי, תגלה לאור.
לזה, בנו של הכהן מנפרד, הצעתי לו סיכוי נוסף להתפלל. הוא נדרש על ידיי: "האם אתה לא מרגיש שזוהי האמת? אני עצמי הופיע בפניך בישוע המשיח. אתה עצמך הבחנת זאת והכרזה בכנסיות, כי באותה עת היית מאוד תודה וקבלת קראתך. אתה העריצת את אם השמים שלי מאוד, אך פתאום היתה בעולם ואתה נתן לעצמך לתאוות העולם הזו. למה, בני הכהנים, הסרת את בגדי הכוהן? למה דבר אל העולם והסגת לנשים? למה, בני הכהנים, הצטרפת לאלכוהול? נתייתי לך מספר סיכויים להתרחק מזה ולשוב אלי, הקודש של המזבח.
כן, אתם אף מנעתם זה העבודות השקטות. הן הושמטו. אתם הביאת אותה בכנסייתי 'מריה, מלכת השלום' ואתה התירתי שעת זו לפני הקודש של המזבח לא תינתן לי עוד. אתה טיפלת בשרתי בזלזול, פעמים רבות. אף על פי שקיבלט את הודעותי, פתאום דחתת אותם כי נגעתי לך בלבך.
רציתי תמיד להציע לך הזדמנות חדשה לחזור אלי, לקודש הפנימי של חטאי. אף שמתכתי כהן לצידך. לא היה זה הוא שהעניק לך את הקודש הזה, אלא אני עצמי, ישו המשיח בתריסות. למה לא הרגשת את האצבע הזאת, את אצבי? ומדוע לא הלכת אחריהם, אף על פי שצריך היה להבין שהאנוכי עשיתי זאת, ולא קטנטני? היכולה הייתה היא לחשוב על כך הכרזות רבות בעצמה? לא יכלה בכלל. רק אני, האב השמימי בתריסות, נתתי לה את המילים פעם אחר פעם, וגם בני ואמא שלי. לא יכלה היה להכריז על מילות אלה, ובנוסף לכך, לגבור על פחדה האנושי, כי זה לא התאים לרצונה לפרסם את ההצהרות וההודעות באינטרנט.
כל בנים הכהנים שלי יכולים להכיר שהאני, כי קטנתי תהיה חלשה מדי. אבל אנוכי בעוצמתי עושה אותה חזקה כך שהיא מכריזה על מילותי. זה בתכליתי. ובצו הזה היא מבצעת שיעבוד לי, לך, האלהים העליון. עוד לא הכרתם זאת, בני הכהנים היקריים שלי ובניכם הכוהנים היקרים של אמא שלי? עדיין לא הכרתם שהאני זה? מאפשר את כלים ללכת לבית המשפט להכיר שהאני מדבר מכלי. למה עוד לא צייתת לי? אנוכי מחכה בתאוה ללביכם, ולא למוחכם. אין לכם לחשוב על כך, כי זה סוד גדול, שרק תוכל לדעת אם אינך בחטאי חמור.
מדוע לא באת אל הקודש של סקרמנט הפניטנטיה? אני נותן לך מתנה עשירה מאוד. אני אחבק אותך כמו אב. כמה זה מכאיב לי בטריניטי ואמא השמימית שאתה לא רוצה לחזור. צייתי לנציגי על פני האדמה ולא לבישופים, שאף הם אינם מצייתים לאבי הקודש שלי. הם לא נשארו באמת. כבר הודעתי זאת פעמים רבות, ואתה יכול להכיר את זה דרך מוטו פרופריו הזה, שנציגי על פני האדמה הכריזו לכולם. מדוע עדיין אינכם מצלחים את סקרמנט הקורבן הקודש שלי בגבוה? מדוע מאפשרים לאלה הלאים ליטול אותי, האל הגבוה, ישו המשיח, בידיהם. הם מפיצים את גופי הקדוש. אין לכם רחמים עלי? אינכם חושבים על היכרזתכם לכהונה, מה שהבטחתם לי בשעת ההכרזה הזאת? האם שכחתם הכל?
אני חייב לשים הודעה זו באינטרנט כי עדיין אינך מציית לי. העולם צריך לדעת איפה כוהני ואפיסקופי שלי עומדים, ושהם עוד לא מוכנים לחזור בתשובה, שהם ממשיכים לסרב למלאכי ומלאכיות שלי, לבזות אותם, ללעוג להם, אף רוצים להורגם ללא קריאה בכל הודעה. האינך יכול להבין שמלאכי לא יכלו לקרוא את דברי בשלמות זו? אינכם עדיין מכירים זאת?
אבי השמים בוכה עליכם שנקראת מראשית הימים. הוא בוכה עליכם, כי אין אתם מתאים יותר לקריאה הזאת. כן, לא תבינו שצריך היה לצאת ממזבחות הכנסיות של העם מכיוון שאני נבהלתי מאוד בסקרמנטים רבים. כוהנים לוקחים את גופי הקדוש בידיהם אף על פי שהם מלאי אלכוהול. האינכם רואים מה זה אומר לי? אתה מחוץ לעצמכם, בני הכהן שלי, אתה מחוץ לעצמך!
אני, אב השמים, חייב להביא אירוע גדול זה. האם תרצו לעמוד עוד על שפת התהום כפי שהראה לך ילדי? האם תרצו לנפול לתוך התהום? עתה, בסוף האירוע הזה, שהוא השלב האחרון, תופיע אמי השמים, הקולטת הטהרה, בשמיים ותדוש את ראש הנחש. גם אתם יכולים להיות דורסי נחשים. למה תרצו לסתר זאת? זה רצוני. אימי השמים הייתה צריכה ליצור ולגדל אתכם כדי שתהפכו לבישופים קדושים, קרדיינלים וכוהנים. כמה נטשו את הדרך, וכמה נמצאים בבהלה. ילדי ראה זאת והיא מתאבלת שלא תראנה עוד פעם. זה היה מכה גדולה עבורם. היא לא תשכח לעולם כי היא נאבקת עליכם, איתי.
היום נושא ילדי הקטן שוב את הצלב עבור הכומר העריץ הזה בן מנפרד. למענו נשאר ללחום. האם עלי להרשות יותר כדי שתבין כי אני האל השכל, אליו נתת את תודה? בחוליותו, בקדשות ישוע המשיח, עומדים באלטר. האם אתה מודע לכך? לא, חייבתי לומר. אין עוד בתיבה הזאת. מאמיני מקבלים לחם. השוב ותהי הקרבן הקדוש הזה נחגג בכל כבוד בכנסייה! רק זה, קרבני הקודש שלי, יוציל אותך, בני הכהן האהוב עלי, כך אני עדיין קורא לך, כי אנחנו נלחמים למען נשמתך. לא רוצה שתתפול לתוך התהום. חשב ושהו מכיוון שאנחני אוהב אותך ואמא שלי נלחמת למען ישועתך!
וא עתה, ילדי האהובים עלי, תודה שכם תמיד זמינים לשמים, לכל השמים, שאתם לוקחים על עצמכם פעם אחר פעם הכל, כל הקשיים, כל הלעג והעוינות, אם אני רוצה זאת, אם זה בתוכנית שלי. אתם מבקשים אותו ומעשי בו. לא מעשה לפי רצונותיכם. ולזה אנחנו תודה לכם. אתם מושכים את רצונותכם לרקע ורואים רק את רצון השמים והרוצה לעשות כמוהו. אני מנחה אותך, ואמא שלי בשמי עמך. היא בלבבכם. היא נגעת בך, היא מנחת אותך ומשכילה אותך.
עתה רוצה לברכם בטריניטי עם אימתיכם הקדושה, כל המלאכים והקדושים, פאדר פיואו היקר גם במיוחד עם הכור דארס, זה הכהן הקודש, בשם האב ובנו ורוח הקדש. אמן.
תהילה ושבח ללא קץ, ישוע המשיח בתוך הסקרמנט המוקדש של המזבח.